ממעיינה של תורה – פנינים רעיונות ומאמרים על פרשת השבוע
- אופיר אמויאל
- Jan 14, 2015
- 1 min read
”ויאמרו החרטמים אל פרעה אצבע אלוקים הוא ויחזק לב פרעה ולא שמע אליהם כאשר דבר ה‘“, הם אמרו בוודאי אין זה מעשה שדים אלא מעשה אלוקים והוא דבר נפלא מאד. ובכך הסכימו כי כל המכות שנעשו קודם לכן לא היו מעשי כשפים ותראה כי במכות הבאות לא אמרו עוד חרטומי מצרים שגם הם יכולים לעשות כן. כמו שעשו במטה, בדם ובצפרדעים, כי ראו שאין בכוחם לעשות מה שעשו משה ואהרן. ולכן אמרו אצבע אלוקים היא, כי ר“ת אצבע הם: אין צריך בדיקה עוד. כי כבר נוכחו לדעת שהכול אמת. ותראה עד עכשיו קרא להם הכתוב חרטומי מצרים בלטיהם, כי זה תואר נכבד, שהמצרים החזיקו אותם כחכמים גדולים ומכשפים נבונים מאד. והיו מפורסמים מאד שהם המכשפים הגדולים של מצרים. ובמכת צפרדעים ירדו קצת ממדרגתם ונקראו חרטומים סתם. ואילו ממכת כינים ואילך הם חרטומים חסר אותי‘ אחרונה, משמע הם איבדו חכמתם וכוחם. כי עשרה קבים של כשפים ירדו בעולם, תשעה נטלו מצרים ואחת כל העולם כולו. וכך היו במצרים הרבה מיני כשפים, אבל במכה זו אבדו חכמתם ולכן חסר י‘. ובכל זאת חזק לב פרעה ולא שמע אליהם כאשר דבר ה‘. (ילקוט מעם לועז)




Comments