נפש כי תקריב קרבן

ממעיינה של תורה – פנינים רעיונות ומאמרים על פרשת השבוע

” נפש כי תקריב קרבן מנחה לה‘”, במנחה, שהיא מן הסולת, שדרכו של עני היא להקריבה, ובאה מידו כנדבה, אמר הכתוב: נפש“ מה שלא אמר בשאר קרבנות נדבה. שמשמעותה ”רצון“, וכלומר, הקב“ה מקבל ברצון קרבן זה, כאילו הקריב את נפשו, לפי שבנפשו באה שהעני טורח עד שהשיג להביאה, רבי יצחק בבואו לדרוש פרשה זו פתח לפרש ולדרוש תיבת ”נפש“ זו, מן הפסוק: ”טוב מלא כף נחת ממלא חפנים עמל ורעות רוח“. ויידרש פסוק בדרכים שונות עד שיידרש לעניין הנאמר בפרשתנו, ודרוש תחילה, טוב מלא כף נחת - טוב מי ששונה שני סדרים בלבד, מתוך ששת סדרי המשנה, והוא חוזר ומשננם תמיד ורגיל בהם עד שהם שגורים בפיו ומובנים לו ממלא חופנים עמל - ממי ששונה הלכות רבות מבלי לחזור ולשנן את מה ששנה ואינו רגיל בהם מן הרבה ששנה ואין בידו כלום. אלא ורעות רוח, רצונו ונחת רוחו, שיקרא בן הלכות בקי במשניות כולן. בראותם אותו עוסק בכולם ומסיים את חוק לימודם, ולכן עשה כן למראית העין, ובליבו כאב וצער. (מדרש רבה המבואר)