מפרשת השבוע – "מפני חרב היונה"

מפרשת השבוע – "מפני חרב היונה"

אחד הפלאות אשר אירעו בימי מלחמת ששת הימים, הוא היונים אשר חזרו אל הכותל המערבי. וכפי שסיפרו הערבים אשר דרו בסמיכות לשם, שבמשך עשרים שנות כיבוש ירדני, כאשר הכותל המערבי היה נצור, תחת כיבוש זר, ולא פקדוהו יהודים, לא נראתה שם אפילו יונה אחת, ומיום שבאו היהודים להתפלל שמה חזרו היונים אל הכותל המערבי. וכך סיפר הצדיק רבי סלמן מוצפי זצ"ל, שכמה שבועות טרם המלחמה, פגש אותו ערבי, ואמר לו, שהיהודים בקרוב יחזרו להתפלל בכותל המערבי, וכששאלו מנין יודע, ענה לו הערבי, שבשבועות האחרונים מגיעות להקות גדולות של יונים אל הכותל המערבי, דבר שלא היה מצוי, רמז כי השכינה חוזרת לציון. וחכמי ירושלים הסבירו את הדבר, כי ישראל כידוע נמשלו ליונה, שנאמר (תהילים פרק ס"ח) "כנפי יונה נחפה בכסף" וגו', מה יונה כנפיה מגינות עליה אף ישראל מצות מגינות עליהן. ועוד כשישראל שרים לפני הקב"ה, באים מלאכים בדמות יונים לשמוע הזמירות, וכפי שמובא בשם רבינו האר"י ז"ל שאמר לרבי ישראל נאג'רא זצ"ל, בעת שהיה מזמר. (יחוס הצדיקים עמ' ס"ג, אמרי שמאי ח"ב עמ' פ"ג).

מעין הפרשה העוסקת במכות אשר קבלו מצרים, כך בהפטרת השבת אנו קוראים בנבואת ירמיה (פרק מ"ו), העוסקת גם היא בביאת נבוכדנצר להכות את מצרים, ובסוף ההפטרה מוסף הנביא ירמיה פסוקי גאולה במקביל לגאולת ישראל שבפרשה.

ומוסיף הנביא ירמיה להתנבאות על העמים אשר יבואו לעזרת מצרים, שיתקלו במכשולים, ויקראו זה לזה לשוב בחזרה לארץ מולדתם, "ויאמרו קומה ונשובה אל עמינו ואל ארץ מולדתנו מפני חרב היונה" (שם פסוק ט"ו), ובביאור המילים "חרב היונה", מפרש המלבי"ם כי לנבוכדנצר הייתה צורת יונה חקוקה על חרבו, ודבר זה למד ממלכי אשור אשר הייתה להם צורת יונה על דגלם, והאמינו שבזכות היונה מנצחים, וכן כתב בביאורו לספר צפניה (פרק ג' פסוק א'). והוסיף הגאון רבי חיים משאש זצ"ל בספרו נשמת חיים (שם), שהטעם שהייתה צורת יונה חקוקה על חרבו, לרמוז שכל העולם לפניו כמו יונה שאין לה כוח, ובקלות אפשר לצוד אותה. (וכן הוא באברבנאל שם).

עוד יש לבאר בס"ד, שנבוכדנצר הרשע ידע שעם ישראל נמשלו ליונה, ומאמינים בכוח התורה והמצוות, שבכוחם להגן ככנפי יונה המגנות עליהם, ולאחר שניצחם והחריב את ירושלים, החל ללגלג על עם ישראל, וכזיכרון לניצחון זה חרט על חרבו צורת יונה רמז לניצחונו על ישראל שנמשלו ליונה, ועוד היה מלגלג על ישראל, הדבוקים בהקב"ה כיונה בבן זוגה. ועל כן גם כינה את ירושלים בביזיון "העיר היונה" (צפניה שם). ועל כך התפלל דוד המלך ע"ה בספר תהילים (פרק קכ"ג) "הבוז לגאי יונים", דהיינו הבוז יהיה על אותו נבוכדנצר שהתגאה על ישראל אשר נמשלו ליונים, וחקק את צורת היונה על חרבו כדרך בזיון. (וראה עוד בזה בספר פרח מטה אהרון ואוהל מועד על תהילים שם).

ודבר זה בא ללמדנו שעל אף שהגויים מבזים ומשפילים אותנו, "המה כרעו ונפלו ואנחנו קמנו ונתעודד" (תהילים פרק כ' פסוק ט'), כי נבוכדנצר וממלכתו, כולם נעלמו מן העולם, וכך קרה למלכות מצרים מדי פרס ויון, ולכל האומות, אך אנו גם אם נופלים חס ושלום, מיד "קמנו", ואף אם מפריעים לנו בקיום תורה ומצוות מיד "ונתעודד", מתעודדים וחוזרים אל ה' יתברך. ויהי רצון ונזכה ותקיים בנו דברי הנביא בסוף ההפטרה: "ואתה אל תירא עבדי יעקב ואל תחת ישראל כי הנני מושיעך מרחוק, ואת זרעך מארץ שבים, ושב יעקוב ושקט ושאנן ואין מחריד"!

שבת שלום

הרב כפיר ברוך מבורך דדון

#מפרשתהשבועמפניחרבהיונה