השבת/הפרשה בזוהר – בשלח מ"ו ע"א

וה‘ הולך לפניהם יומם. רבי יוסי פתח למנצח על אילת השחר מזמור לדוד. כמה אהובה התורה לפני הקב“ה. שכל מי עוסק בתורה, אהוב הוא למעלה, אהוב הוא למטה, והקב“ה מקשיב לדבריו, ואינו עוזב אותו בעולם הזה ואינו עוזב אותו לעולם הבא. והתורה, צריכים לעסוק בה ביום ובלילה שכתוב, והגית בו יומם ולילה. וכתוב, אם לא בריתי יומם ולילה. יצדק ביום, שהוא זמן עבודה לכל, אבל בלילה, שהוא זמן מנוחה, למה צריכים לעסוק בתורה. כדי שיהיה נמצא אצלו שם שלם, כי כמו שאין יום בלי לילה. ואינו שלא אלא זה עם זה, כן צריכה התורה להימצא עם האדם יומם ולילה, ויהיה השלמות אצל האדם יום ולילה. והרי למדנו שעיקר הלילה הוא מחצות ואילך, ואף על פי שחצי הלילה הראשון הוא בכלל הלילה, אבל בחצות לילה, הקב“ה בא בגן עדן להשתעשע עם הצדיקם אשר שם, ואז צריך האדם לקום ולעסוק בתורה. והרי למדנו, שהקב“ה וכל הצדיקים שבגן עדן, כולם מקשיבים לקולו, זהו שכתוב, היושבת בגנים חברים מקשיבים לקולך השמיעני....

#השבתהפרשהבזוהרבשלחמועא