מפרשת השבוע – כוחה של התפילה על הבנים

מעשה בשני הורים שומרי תורה ומצוות, אשר בנם פרק עול והחליט לעזוב את הדת, בצר להם פנו לאחד מצדיקי הדור ותינו את צרתם לפני הרב, הם ספרו לרב כיצד בנם אשר היה מקפיד על קלה כבחמורה עזב הכל והחליט לפרוק עול. הרב עמד מלא קומתו וצעק לשני ההורים: "בספר איוב כתוב "כי יש לעץ תקוה אם יכרת ועוד יחליף וינקתו לא תחדל, אם יזקין בארץ שרשו" (פרק י"ד פסוק ז'), הבן שלכם דומה לעץ שנכרת, אך אל דאגה, אתם דאגתם ששורשיו יהיו חזקים, וינק הרבה תורה ומצוות, גם אם גזעו נכרת, שורשיו עדיין קבועים בארץ, ויש לו עוד הרבה תקוה לחזור ולצמוח, אל ייאוש, הרבו בתפילות ותוושעו! ". ואכן אחר מספר שנים הבן חזר לחיק היהדות לשמור תורה ומצוות קלה כבחמורה כבראשונה.

המדרש מספר שבעת קריעת ים סוף באו המלאכים והביאו את העץ אשל שנטע אברהם אבינו בבאר שבע, והיה העץ צף על פני המים, והיו המלאכים מכריזים: "זה האילן שנטע אברהם בבאר שבע וקרא שם בשם ה'", ומזה האילן נטלו בני ישראל את הבריח התיכון למשכן (תרגום יונתן שמות פרק כ"ו פסוק כ"ח). מדרש זה בא ללמדנו שאותם תפילות וחסדים שעורר אברהם אבינו על בניו, ליד אותו עץ אשל, לא הלכו ריקם, ובכוחם גם זכו עם שראל לאמונה בה' ולקריעת הים, ומאותו העץ הספוג תפילות וחסד, גם נבנה המשכן. ללמדנו שכל תפילה על חינוך הבנים לא הולכת ריקם, וכוחה ככוח העץ להכות שורש לגדול ולתת פירות.

גם בהפטרת השבת מוזכרת דבורה הנביאה היושבת תחת התומר, ומבארים רבותינו תחת התומר הזה נקברה דבורה מינקת רבקה (דעת זקנים מבעלי התוספות פרשת בשלח, והאברבנאל ספר שופטים). והוסיף לבאר בספר אור חדש (בשלח) אותה דבורה מינקת רבקה שגדלה וחנכה את רבקה אימנו להיות צדקנית גדולה ובעלת מידות כה נעלות, אותו המקום בו נקברה, ודאי מסוגל להמשיך ממעלותיה, ומפני כך שם בחרה דבורה הנביאה לשפוט את ישראל, כדי שדמות דיוקנה של מחנכת זו יעמוד תמד נגד עיניה ביושבה במשפט.

ואותו תומר לא תם כוחו, בזוהר הקדוש (ח"ב דף קצ.), מסופר על אליהו הנביא "וישכב וישן תחת רתם אחד", הרותם שישן תחתיו אליהו הנביא, זה אותו תומר שישבה תחתיו דבורה הנביאה, (תומר אותיות רותם), ובקש אליהו הנביא מכוחה של דבורה הנביאה אשר ישבה תחת אותו תומר, והחזירה את ישראל למוטב, מאותו הכוח יזכה גם הוא להחזירם בתשובה. ללמדנו ששום כוח אינו הולך ריקם וכל תפילה או מעשה טוב כוחם לפעול גם לדורות הבאים.

כוחם של שבת שירה ויום ט"ו בשבט להתפלל על חינוך הילדים, כמו שהביא בספר הזכירה (עניני תפילה), כשאומר שירת הים, ומזכיר תיבות "תביאמו ותטעמו", יכווין על בניו שזכה לגדלם לתלמוד תורה, שיביאם לעבודת ה' ויטע בלבם אהבתו ויראתו.

והרב הקדוש רבי דוד מלעלוב זי"ע, היה אומר, ט"ו בשבט הוא יום מסוגל לישועות, כשם שהאילן מתברך בפירותיו כך יתברך האדם בפירותיו, הם בניו ובנותיו, וביום זה יתפלל האדם על יוצאי חלציו, שיזכו להיות יראי ה'.

ויהי רצון ונזכה ותקיים בנו "וכל בניך לימודי ה' ורב שלום בניך".

שבת שלום

הרב כפיר ברוך מבורך דדון

#מפרשתהשבועכוחהשלהתפילהעלהבנים