פרפראות - ”ביום הזה“ - כאילו היום ניתנו

”בחדש השלישי לצאת בני ישראל מארץ מצרים ביום הזה באו מדבר סיני“.

”‘ביום הזה‘ - בראש חודש. לא היה צריך לכתוב אלא ’ביום ההוא‘; מהו ’ביום הזה‘? שיהיו דברי תורה חדשים עליך כאילו היום ניתנו“ (רש“י).

דברי רש“י באים להפריך את טענתם של אותם הטועים לחשוב כי התורה ניתנה בתקופה קדומה בה לא היה מדע ולא הייתה קידמה, אבל בתקופתנו, בה שינתה הטכנולוגיה את תנאי החיים, חוקי התורה כבר אינם מתאימים למציאות. כגון: הדלקת אש, בזמנם הייתה כרוכה במאמץ ניכר, חיכוך שתי אבנים זו בזו פעמים רבות עד אשר יצא מהם ניצוץ, וע“י ניצוץ זה הדליקו קש יבש, שהיה צריך להעבירו אל ערימת העצים מבלי שיכבה וכ“ו. כל שה לא שייך לימינו. שהרי הדלקת החשמל נעשית בלחצה קלה על כפתור. יש שיאמרו שלא לכך התכוונה התורה באומרה: ”לא תבערו אש ביום השבת“, כי אין בהדלקת חשמל בימינו שום עבודה ומלאכה ניכרת, ויבואו לזלזל בהלכות השבת.

על כך אומרת התורה: ”היום הזה“ - עד סוף כל הדורות, עם כל הקידמה הטכנולוגיה שתהיה, התורה לא משתנית, חוקיה קיימים לעולם ומתאימים לכל דור ודור.

מצוה לזכור בכל יום את מעמד הר סיני. כשאדם אומר בתפילה בברכת ”אהבת עולם“: ”וקרבנו מלכנו“ - יכוון לקיים מצות עשה לזכור מעמד הר סיני ונתינת התורה. כשאומר ”לשמך הגדול“ - יכוון לזכור מעשה עמלק (מגן אברהם סי‘ ס‘ סק“ב בשם כתבי האריז“ל). מי שמהרהר בזה בקוראו מתוך הסידור מקיים מצות עשה מן התורה (ראה סידור קול אליהו).

#פרפראותביוםהזהכאילוהיוםניתנו