השבת/הפרשה בזוהר – תרומה קנ"ג ע"ב

”ועשית שלחן עצי שטים“, שלחן זה הוא עומד בפנים במשכן, וברכה שלמעלה שורה עליו, וממנו יוצא מזון לכל העולם ושלחן זה לא צריך להיות ריקן אפילו רגע אחד, אלא להיות עליו מזון. שהרי ברכה לא נמצאת על מקום ריקן. ומשום כך צריך להיות עליו לחם תמיד, שתהיה תמיד ברכה עליונה נמצאת בו, ומתוך אותו שלחן יוצאות ברכות ומזונות לכל שאר שלחנות העולם, שמתברכים בגללו.

שלחן של כל בן אדם צריך להיות כך לפניו, בשעה אשר מברך את הקב“ה, כדי שתשרה עליו ברכה מלמעלה ולא יראה ריקם, שהרי ברכות שלמעלה לא שורות במקום ריקם שכתוב הגידי לי מה יש לך בבית, והרי העמידוהו החברים.

שלחן שלא נאמר עליו דברי תורה, ולא בירך על אותו מזון לקב“ה, עליו כתוב כי כל שלחנות מלאו קיא צואה בלי מקום ואסור לברך על אותו שלחן. מה הטעם, מפני שיש שלחן ויש שלחן. שלחן הוא אשר מסודר לפני הקב“ה למעלה, והוא עומד תדיר לסדר בו דברי תורה, ולהכליל בו דברי התורה, והוא מלקט אותם אצלו וכולל כולם בתוכו, ובהם נשלם ושמח ויש לו שמחה. ועל שלחן זה כתוב זה השולחן אשר לפני ה‘, ולא מלפני ה‘. שלחן שאין בו חלק בתורה, ואין לו חלק בקדושת התורה, נקרא קיא צואה, וזה הוא בלי מקום, שאין לו חלק בצד הקדושה כלום. משום כך שלחן שלא נאמר עליו דברי תורה הוא שלחן של קיא צואה. הוא שלחן של אלוקים אחרים ואין בו חלק בסוד אלוה עליון.

פתגם לשבוע - מאת – רבי שמחה בונם מפשיסחה - פתגמים נבחרים – תאוות האכילה

יהודי השרוי בתענית, סבור שהגיע למדרגת מלאך אולם סופו מוכיח

שבמוצאי התענית הוא אוכל כבן אדם ופעמים אף זולל כסוס.

#השבתהפרשהבזוהרתרומהקנגעב