מדברי הרב מרדכי אליהו זצ"ל – דברי מרדכי שיחות ומאמרים - מעלת קדושת השבת ועונש מחלליה
- אופיר אמויאל
- Mar 11, 2015
- 3 min read

שיחות ומאמרים - מעלת קדושת השבת ועונש מחלליה
”ויקהל משה את כל עדת בני ישראל ששת ימים תעשה מלאכה וביום השביעי יהיה לכם קדש שבת שבתון לה‘, כל העושה בו מלאכה יומת.....“.
”למחרת יום הכיפורים כשירד מן ההר. והוא (’ויקהל‘) לשון הפעיל, שאינו אוסף אנשים בידיים אלא הן נאספים על פי דיבורו“ רש“י).
נתאר לעצמנו את משה רבינו נמצא בשמים במשך מאה ועשרים יום. סוף סוף, לאחר זמן רב כל כך, לאחר כשליש שנה, משה רבינו יורד חזרה לארץ. בוודאי העם שמחים לראות את משה, והם גם מתעניינים ושואלים: מה ראה בשמים?
אפשר היה לחשוב שמשה יתאר להם את גן עדן, את כסא הכבוד; בוודאי גם ירצה לספר להם על המשכן ועל השראת השכינה בישראל, שזהו הסימן המובהק לסליחה ומחילה על חטא העגל.
אך משה רבינו אינו מדבר על כל אלו, אלא מדבר על שמירת השבת. הוא מזהיר את בני ישראל: ”אך את שבתותי תשמורו“ - אל תחללו את השבת אף לא בשביל בניית המשכן, וכלשון רש“י: ”הקדים להם אזהרת שמירת שבת לציווי מלאכת המשכן, לומר שאינו דוחה את השבת“.
יש לבאר, שכאשר ירד משה רבינו מהר סיני, אמר להם משה רבינו: ”לא הלכות אני מלמד אתכם אלא מה שראיתי בשמים, הנה ראיתי שיש בשמים שני סוגי גיהינום , יש גיהינום של ימות החול וכתוב בפתחו ’חול‘, ויש גיהינום של יום השבת וכתוב בפתחו ’שבת‘. וההבדל בניהם הוא, שמי שעבר עבירות ומגיע לו על כך עונש בגיהינום, בשבת הגיהינום שובת, וכדברי הגמרא בסנהדרין (ס“ה:) המספרת שטורונסרופוס שאל את רבי עקיבא: ”מה יום מיומיים“ - למה יש מעלה וחשיבות לשבת יותר משאר הימים? אמר לו רבי עקיבא: ”ומה גבר מגוברין“ , מדוע אתה שר וחשוב יותר מאחרים. אמר לו שהמלך, הקיסר, המליך אותו. ענה לו רבי עקיבא על השבת, הקב“ה חפץ בה והזהיר על כבודה. ושאל: ומניין לנו שהיום יום שבת? אמר לו, שנהר סמבטיון יוכיח שכל השבוע רועש, ובשבת הוא נח. וכן קבר אביו של טורונסרופוס יוכיח וכדברי רש“י: ”שכל ימות השבוע היה מעלה עשן שהיה נידון ונשרף, ובשבת גיהינום שובת“.
אבל יש גם גיהינום של שבת ונידון בו מי שחילל שבת שלפי הזוהר (תרומה) נאמר עליו: ”ואשם לא תכבה“, שגם ביום השבת הוא נידון באש הגיהינום.
ולכן אומרת לנו התורה, היזהרו מאד בשמירת השבת ”ולא תבערו אש בכל מושבותיכם“ - לא תבערו אש של חילול שבת במושבכם כאן בעולם הזה, ואז גם לא תבער אש במושבותיכם בעולם הבא.
ומתוך הדברים למדנו עוד, שגם העולם הזה - ארץ ישראל, וגם העולם הבא, נקראים מושבותיכם ושייכים לעם ישראל.
פרפראות - פנים של שבת - ”ויקהל משה את כל עדת בני ישראל“.
”כתיב לעיל ’כי קרן אור פניו‘, וסמך לו פרשת שבת, לומר שאינו דומה קירון פנים של שבת לשאר ימים“ (בעל הטורים).
הנשמה היתירה שאדם מקבל בשבת יוצרת רושם על פניו של האדם, המתבטא במאור פנים מיוחד. מדברי הגמרא (בבא קמא ל“ז., תוספות ד“ה הרי הוא מועד) מבואר שאפילו בעלי החיים מרגישים בכך. הנה יש הלכה ששור שנגח שלוש פעמים נקרא ”מועד“, ואם הזיק משלם נזק שלם (בניגוד לשור תם, שלא נגח שלושה פעמים, ואם הוא הזיק משלם רק חצי נזק). שור שנגח שלוש פעמים ביום קבוע מימי השבוע, כגון בשלושה ימי שלישי וכדו‘ אינו נקרא מועד, כיוון שבין הימים לא נגח; אבל אם נגח בשבתות בלבד, הוא נקרא ”מועד לשבתות“. טעם ההבדל הוא, שבשבתות ישנה סיבה ליצר הנגיחה של השור להתפרץ, משום שבשבת ישנו מאור פנים מיוחד לאנשים, וגם לובשים בגדים מיוחדים; השור שרואה זאת - טבעו משתנה, והוא עלול יותר לנגוח במצבים אלו מאשר בשאר ימות השבוע.




Comments