השבת/הפרשה בזוהר – צו כ"ז ע"ב

רבי אחא פתח ואמר והאש על המזבח תוקד בו... והאש על המזבח תוקד בו מדוע? ובער עליה הכהן עצים בבוקר בבוקר מדוע? וכהן מדוע? והרי שנינו אש בכל מקום דין היא, והכהן מצד הימין הוא הוא בא ורחוק מן הדין, שהרי הכהן לא מזדמן בדין לעולמים, וכאן הוא צריך להבעיר דין עליה הכהן.

אלא כך למדנו בן הוא שורף עצמו בשלהבת של יצר הרע מצד רוח הטומאה בא ואז שורה בו. ולעיתים ניכרים קרבנות שבאים מזה הצד, וצריך להקריב על המזבח כדומה לו, ולא נכלה ולא מתבטל אותו רוח טומאה, בין מבן אדם, ובין מאותו צד שבא ממנו, אלא באש המזבח, שאותה אש מבערת רוח טומאה ומינים רעים מהעולם, והכהן בזה מכוון לתקן האש, שתבער מינים רעים מהעולם.

ועל כן צריך שלא יכבו אותה לעולמים, ולא ייחלש כח וחוזק שלה, לשבור הכוח של חוזק אחר רע מהעולם, ועל כן לא תכבה. והכהן יסדר עליו אש בבוקר בבוקר, בזמן ששולט הצד שלו ונתעורר בעולם, כדי לבשם העולם, ונכנעים דינים ולא מתעוררים בעולם. ועל כן שנינו יש אש אוכלת אש. אש שלמעלה אוכלת אש אחרת. אש המזבח אוכלת אש אחרת, ועל אש זו לא תכבה לעולמים והכהן מסדר אותה בכל יום.

פתגם לשבוע - מאת – רבי מנחם מנדל מקוצ'ק- פתגמים נבחרים – בין אדם לחבירו

כשם שהנך יכול לסבול שפרצופו של חברך אינו דומה לשלך,

כך תסבול שדעותיו של חברך אינן דומות לדעותיך.