מעניין ההגדה של פסח - ההגדה כפשוטה - הרב מיכל שטרן

מעניין ההגדה של פסח - ההגדה כפשוטה - הרב מיכל שטרן

למרות שסדר הדברים בתורה אינו כן, סידרם כסדר חכמתם, חכם, ואחריו רשע שהוא גם חכם אבל מתוך זדון לבו חכם להרשיע, ואחריו תם שאינו ממש חכם אלא יש בו קצת חכמה לשאול ואחריו שאינו יודע לשאול שאין בו חכמה כלל.

חכם מה הוא אומר -

מה העדות - דברים שהם עדות על גאולת מצרים, כמו אכילת מצה, לחם עוני, מרור זכר לוימררו חייהם, ופסח שפסח הקב“ה על בתי בני ישראל במצרים.

והחוקים - שאין נראה בהם טעם מוסכם, כגון בבית אחד יאכל, וכן ועצם לא תשברו בו.

והמשפטים - ועל ערל לא יאכל בו כן שאר הלכות חמץ ומצה ודקדוקי סופרים.

אשר ציווה ה‘ אלוקינו אתכם - ולא הוציא עצמו מן הכלל באמירת אתכם ולא אותנו, כיוון שאמר ה‘ אלוקינו.

אין מפטירין אחר הפסח אפיקומן - כלומר תשיב לפרש לו כל הלכות הפסח, אפילו דברים שהם תקנות חז“ל

בביאור שאלת הבן החכם ותשובותיו יש לפרש, כי הוא חילק התורה לשלושה חלקים:

א. העדות, כגון איסור שבת שהיא עדות למציאות הבורא ושואל מה המופת הזה.

ב. והחוקים, כגון איסור בשר בחלב שלא נתברר טעמו ושואל מה תועלת יש לנו בקיומו.

ג. והמשפטים, כגון איסור גניבה שהשכל מחייב אף ללא הציווי, ושואל לשם מה לנו הציווי אשר ציווה ה‘ אלוקינו אותנו.

והתשובה היא:

א. עבדים היינו וכ“ו ויוציאנו ה‘ באותות ומופתים כנגד הטבע, וזה מופת למציאותו של ה‘ יתברך.

ב ויצוונו ה‘ לעשות את כל החוקים האלה, כעבד המקיים מצות רבו אף שאינו יודע טעמה, לטוב לנו כל הימים.

ג. וצדקה תהיה לנו כי נשמור לעשות... כאשר ציוונו, כי גדול המצווה ועושה ממי שאינו מצווה ועושה.

רשע מה הוא אומר -

מה העבודה הזאת לכם פירוש - מה הטורח הזה שאתם מטריחים עלינו בכל שנה לעכב את סעודתנו ואת שמחת החג, כי לשון עבודה הוא גם על טורח ועמל.

למעשה שאלת הרשע היא כשאל החכם, אלא שהחכם מוסיף שם שמים, באמרו אשר ציווה ה‘ אלוקינו, והרשע לא מזכיר שם ה‘, ונרמז הדבר בדברי הפסוק בקהלת: יתרון לחכמה מן הסכלות כיתרון האור מן החושך, שבבריאת האור נאמר ויקרא אלוקים לאור יום ואילו בבריאת החושך לא הוזכר שם ה‘ אלא ולחושך קרא לילה, כמו“כ יתרון החכם על הכסיל בהזכרת ה‘.

הקהה את שיניו - כלומר: זה שכפר בעיקר הרי הוא בכלל בן נכר לא יאכל בו, ושיניו תקהינה שיראה אחרים אוכלים הפסח והוא אינו אוכל עמהם.

ולפי שהוציא עצמו מן הכלל - של עבודת הקב“ה, כפר בעיקר שכל הכופר במצוותיו כאילו כופר בו, כאילו הוא לא ציווה דבר.

בעבור זה - מפני שאקיים זה, כלומר המצוות המזכירות הנפלאות שקירבו אותנו לעבודתו, עשה ה‘ לי בצאתי ממצרים

ואף אתה אמור לו - אע“פ שתשובת הרשע הכתובה בתורה היא ואמרתם לו זבח פסח ולא האמור כאן, כתב הרשב“ם שזה אין צריך לומר שיש לו התשובה האמורה בתורה, אלא שמסדר ההגדה בא להוסיף לו תשובה על השאלה ששואל הרשע שאינה כתובה מפורש בתורה, לכם ולא לו, לשאלה זאת ”אף אתה“ אמור לו.

ויש מפרשים שמה שאמרה תורה ואמרתם זבח פסח, אין זו תשובה לרשע, שהרי אינו בא על מנת לקבל תשובה, והפירוש ואמרתם זבח פסח הוא כדי שלא תושפעו ח“ו משאל הרשע. תאמרו ותחזקו את עצמכם ואמרתם זבח פסח.