מפרשת השבוע –

בסוף ההגדה מופיע הפיוט הידוע, "חד גדיא" אשר נאמרו בו פירושים רבים, היעב"ץ מבאר בדרך רמז את הפיוט על חינוך הילדים, וזהו תוכן פירושו בתוספת נופך:

חד גדיא דזבין אבא בתרי זוזי- מעשה בילד קטן, כגדי רך, שאביו העדיף להשקיע בכסף ובפרנסה, ולמכור את חינוכו, דהיינו לא להשגיח על הילד ודרך חינוכו.

וכאן מוסיף הפייטן בדרך אנחה ומצטער על אותו ילד טהור "חד גדיא חד גדיא".

ואתא שונרא ואכלא לגדיא- בתחילה הילד נהיה כמו החתול הזה שכל מעשיו בשקט, וכך גם הוא היה לוקח ומושך בשקט, ומיילל וצועק, ואביו לא שת ליבו גם לזאת, והיה מעלים עיניו ואומר, הוא עדיין ילד קטן תעזבו אותו, לכשיגדל יבין לבד.

ואתא כלבא ונשך לשונרא- ומיבבות של חתול, התפרצו כל המידות הרעות בילד עד שנעשה ככלב עז פנים שצועק ונובח בקול רם ובחוצפה, וצועק "הב הב", תן לי כסף ותן לי אופנוע, ודרישות ובקשות בעזות מצח ללא בושה.

ורק אז התעורר האב מתרדמתו, מתוך תקווה לעצור את התדרדרות בנו, וכפי שממשיך המשורר לתאר לנו, ואתא חוטרא, כלומר, האבא המסכן כשראה את בנו איך שנהפך להיות גס ואלים, רק אז נזכר שצריך להתחיל לחנך אותו, ואכן תיכף ומיד הוא לוקח את המקל "חוטרא", בכדי להחזיר את בנו למוטב אלא שלאכזבתו הגדולה הוא מגלה ש"אתא נורא", הוא רואה שהאש נוראה של היצר הרע גוברת, ורתיחת ימי הבחרות שורפת את המקל, והמכות לא עוזרות בחינוך, כי לא זו הדרך, והילד כבר גדול ועומד ברשות עצמו, ומכות רק מחמירות את המצב. ואז מתעורר האב מתרדמתו, ומבין ששגה בחנוך הילד מקטנותו, אך יש פתרון להחזירו למוטב "ואתא מיא", אין מים אלא תורה, יש להטעימו מטעמה של תורה, ולנסות להשיבו, אך הילד גדל, ועימו מידותיו הרעות, עד כי "ואתא תורא", נהפך לבהמה כמו פרה, "ואתא השוחט", האב מחלט לשחוט את מידותיו הרעות של הבן, לנסות להרחיקו מתאוות העולם, ומכל המפריעים הסובבים אותו, "ואתא מלאך המוות", הוא יצר הרע, הוא מלאך המוות, היצר כשרואה שהבחור מנסה להתגבר עליו, הוא מנסה להתגבר יותר ולתת עוד ניסיונות ופיתויים של גיל הבחרות ולהביא אותו למיתה רוחנית, אך הוא עדיין לא מתייאש .

"ואתא הקב"ה ושחט למלאך המוות", במקרה כזה שהנער כבר עשה כל מה שביכולתו למען התורה, ובכל זאת יש לו עדיין קשיים, אז הקב"ה נחלץ מיד לעזרתו, ועוזר לו להשתחרר מעל כבלי היצר הרע, ופותח לו שערי סייעתא דשמיא ומרגיש הצלחה בלימוד תורה ובעבודת ה'.

וכל הניסיון הלזה לא היה מתחיל אילולי היה האב מתעלם מדרכי חינוך בנו, לפקוח עין ולהדריכו ביראת ה'.

ויהי רצון ונזכה ויקוים בנו "וכל בניך לימודי ה' ורב שלום בניך"!

שבת שלום ופסח כשר ושמח

הרב כפיר "חד גדיא" וחינוך הילדים

ברוך מבורך דדון