מפרשת השבוע – "לא יבוש מפני המלעיגים עליו"

מפרשת השבוע – "לא יבוש מפני המלעיגים עליו"

תאריך "אחד במאי" היה מוכר במדינות רבות בעולם כיום "חג הפועלים", בו היו מרימים על נס את זכויות הפועלים. וביום זה היו מקבלים העובדים יום חופש מעבודתם, ויוצאים לתהלוכות הרבות והצעדות אשר נערכו בו ביום, עם דגלים אדומים, ובגדי חג, תוך כדי קריאות ושירים הקוראים למען זכויות העובד. גם בישראל נערכו תהלוכות כאלו בכמה ערים בארץ, כחיקוי למדינות העולם. ופעמים רבות חל "חג הפועלים" ביום "ל"ג בעומר", ובו ביום אשר בו צעדו אלפים ברחובות חיפה ותל אביב, לעומתם רבבות אלפי ישראל קדושים עלו בהמוניהם למירון להשתטח על קברו של רשב"י, ולחוג את יום ל"ג בעומר, ברוב פאר והדר. ובכל עיתוי שכזה, בשנה בה חל תאריך חג הפועלים, ביום ל"ג בעומר, ניתן היה לשמוע את כל "המשכילים" למיניהם ו"חכמים בעיניהם", אשר התבטאו בזלזול, לגנות את כל האלפים העולים למירון, וכל החוגגים ביום ל"ג בעומר, שהם אנשים חשוכים ועתידים להתבטל מן העולם לאט, לאט, עד שלא ייזכר חס ושלום זכר לל"ג בעומר לרשב"י ולמירון, ולדבריהם חג הפועלים ילך ויגדל משנה לשנה ויתרבה לאין ערוך, לעומת מספר החוגגים את יום ל"ג בעומר, אשר ילך ויקטן. אך המציאות טפחה על פניהם של אותם "חכמים", ועד היום הם לא מוכנים להכיר בטעותם, כי יום ל"ג בעומר ידוע לכל ונחוג לאלפים ורבבות עמך בית ישראל, ורבבות פוקדים את ציון רשב"י, ולעומת זאת "חג הפועלים", נאבד והלך מן העולם, ומוזכר רק בדפי ההיסטוריה הצהובים....

פרשת השבוע מספרת על מיתת נדב ואביהו בהקריבם אש זרה לפני ה', ומעין הפרשה אנו קוראים בהפטרה (שמואל ב' פרק ו'), על דוד המלך, אשר מעלה את ארון הברית לירושלים, ובמהלך העלייה מת עוזא בהתקרבו אל הארון.

כאשר דוד המלך מעלה את הארון, והוא מובא בית דוד המלך, מקבלו דוד המלך בשמחה מפזז ומכרכר לפני ה', ושם מסופר: "ומיכל בת שאול נשקפה בעד החלון ותרא את המלך דוד מפזז ומכרכר לפני ה' ותבז לו בלבה" (שם פרק ו' פסוק ט"ז), וביאר בספר מעם לועז שם, הנביא מספר זאת, כדי להראות שבחו של דוד המלך שאע"פ שהרגיש במיכל שהיא בזה לו בלבה, לא נרתע מכך, והוסיף לפזז ולכרכר בכל עוז. עכ"ד.

דבר זה מוסר הוא בשבילנו בכל דור, גם אם יש המלעיגים עליו בעבודת ה', אין לו להתייחס אליהם, אלא להמשיך לקיים את המצוות כרגיל. וכבר כתב הרמ"א (שו"ע או"ח סימן א' סעיף א') ואל יבוש מפני המלעיגים עליו בעבודת ה'. וכך דוד המלך עצמו כותב בספר תהילים (פרק קי"ט פסוק מ"ו) "ואדברה בעדותיך נגד מלכים ולא אבוש", דהיינו דוד המלך דיבר ועסק בתורה אפילו לנגד המלכים אשר ביזוהו, ולא התבייש מהם כלל.

גם אם יש המבזים או מלגלגים על מצוות ה' ותורתו, חובה עלינו להתחזק כנגדם, ולא לשית לבנו אליהם, והאמת תורה דרכה.

וה' יעזרנו לעשות רצונו בלב שלם ובנפש חפצה!

שבת שלום

הרב כפיר ברוך מבורך דדון