מדברי הרב מרדכי אליהו זצ"ל – דברי מרדכי

מדברי הרב מרדכי אליהו זצ"ל – דברי מרדכי

שיחות ומאמרים - טומאת משכן האדם

”והזרתם את בני ישראל מטמאתם ולא ימתו בטמאתם בטמאם את משכני אשר בתכם“.

בפשוטו עוסק הכתוב בטומאתו של המשכן ממש, אך יש בפסוק רמז. זאת לאור מאמרו הידוע של האלשיך הקדוש: ”ושכנתי בתוכם“ - ”בתוכו“ לא נאמר , אלא ”בתוכם“, בליבו של כל אחד ואחד מישראל. משום כך אומר הכתוב: ”בטמאם את משכני אשר בתוכם“ - זהו מקדש השם אשר בליבותיהם של ישראל. באה התורה ומזהירה את האדם לפרוש ולהפריש אחרים מן הטומאה, כדי שלא יטמאו את משכן ה‘ שבתוכם.

נתאר לעצמנו אדם ששכינה בתוכו, שמלאכים עומדים סביב לו, והנה הוא אוכל פרי בלי ברכה או עושה מעשה הנוגד את ההלכה. הלא השכינה מיד תסתלק ממנו, וגם המלאכים יברחו מיד, אך אדם שמתרחק מן העבירה ומן הדומה לה הרי שהשכינה שורה בתוכו; ולא זו בלבד, אלא ”והזרתם“ - עשו משמרת למשמרתי, כדי שהאדם לא ייטמא בהם ולא יקלקל את משכן השכינה.

לעומתו, מי שמקיים את המצוות בשלמות, יתקיים בו הפסוק: ”כי מלאכיו יצווה לך“, כלשון ה‘אור החיים‘ הקדוש: ”בצוותא יהיו איתם“ - ואשריו ואשרי חלקו.

ולא בכדי למדו רבותינו מפסוק זה את דין פרישה וטהרת המשפחה: ”‘והזרתם את בני ישראל מטומאתם‘ - מכאן אמר רבי ירמיה: אזהרה לבני ישראל שיפרשו מנשותיהן סמוך לווסתן“. קדושת הבית היהודי היא המקור לקדושת עם ישראל ולטהרת המשכן.

פרפראות - הכנה לטהרה

”דבר אל בני ישראל לאמר אשה כי תזריע וילדה זכר וטמאה שבעת ימים כימי נדת דותה תטמא... ושלושים יום ושלשת ימים תשב בדמי טהרה בכל קדש לא תגע ואל המקדש לא תבא עד מלאת ימי טהרה.“.

אשה הבאה להיטהר מטומאתה, צריכה לעבור תהליך של טהרה על ידי המתנת שבעה ימים (שבעה נקיים) וכ“ו. מנקודת מבט זו, עם ישראל נמשל לאשה. כאשר עם ישראל היו במצרים, הייתה טומאתם גדולה ועצומה, עד שחצו מ“ט שערי טומאה! כדי להוציאן מטומאתם ציווה הקב“ה למשה שעליהם לעבור תהליך של טהרה, ואמר לו: ”בהוציאך את העם ממצרים תעבדון את האלוקים על ההר הזה“. כלומר, תהליך הטהרה של עם ישראל יימצא במתן תורה אחרי הכנה של שבעה שבועות, בהן עם ישראל ייטהר, יתקדש ויזדכך, עד שיגיעו למתן תורה טהורים וראויים לקבלה.

ובזוהר הקדוש (פרשת אמור צ“ז ע“ג מובא בכה“ח סי‘ תפ“ט ס“ק ד‘), כתובים דברים מדהימים בעניין החובה להזדכך ולהיטהר לקראת קבלת התורה, ועל ההשלכות של מי שלא עובר תהליך זה, וז“ל: ”וכל בר נש דלא מני חושבנא דא, אינון שבעה שבועות תמימות למזכי לדכיותא דא, לא אקרי טהור ולא בכללא דטהור הוא, ולאו הוא כדאי למהוי ליה חולקא באורייתא“ (וכל אדם שלא מנה לטהרתו את החשבון הזה, הלוא הם שבע שבועות תמימות בהם יזכה לטהרה זו, לא נקרא טהור ולא נכלל בין הטהורים, ואינו כדאי להיות לו חלק בתורה), כלומר, שאדם שלא סופר ספירת העומר לא נקרא טהור ולא ראוי הוא לחֵלק בתורה. והטעם משום שימי העומר הם ימי התקרבות והטהרות.

דימוי נוסף יש לעם ישראל כלפי הקב“ה עם אשה כלפי בעלה, שכשם שאשה שנתגרשה מבעלה לא יכולה להינשא לאחר עד שיעברו עליה שלושה חודשי הבחנה, כך עם ישראל שהיו תחת שלטון פרעה ושעבודו, היו ראויים להמתין שלושה חודשים עד למתן תורה. אלא שהקב“ה ריחם על עם ישראל וקבע להם שהשלושה חודשים לא יהיו מלאים, אלא חלק מניסן נקרא חודש, חודש אייר הוא החודש השני ל“הבחנה“ זו, ומקצת מחודש סיון נקרא חודש שלם, עד שהושלמה המתנה של שלושה חודשים, ורק אחר כך קיבלו את התורה.