השבת/הפרשה בזוהר – בהר ק' ע"ב

השבת/הפרשה בזוהר – בהר ק' ע"ב

”כי לי בני ישראל עבדים....“, מצוה לעבוד בכל מיני עבודה במקדש ומחוצה לו, בכל אלו עבודות שנקראים עבודה, בתפילה להשתדל אחר מצות התורה, שהכל נקרא עבודה, כעבד שמשתדל אחר אדונו בכל מה שצריך.

מפני שישראל קרא להם עבדים, שכתוב כי לי בני ישראל עבדים, עבדי הם. מה טעם הם עבדים, מפני שכתוב אשר הוצאתי אותם מארץ מצרים, ומשום כך כתוב בעשרת דברות, לאחר שכתוב אנכי ה‘ אלוקיך, אשר הוצאתיך מארץ מצרים, לעבוד לו כעבד שעובד לאדונו שגאל אותו מכל מן המוות, שגאל אותו מכל רעות העולם.

בשני מינים נקראים ישראל לקב“ה, עבדים שכתוב עבדי הם, ונקראים בנים, שכתוב בנים אתם לה‘ אלוקיכם. בזמן שיודע אותו בן אדם את הקב“ה בדרך כלל, אז נקרא עבד, שעושה מצות אדונו, ואין לו רשות לחפש בגנזיו ובסודות ביתו. בזמן שיודע אותו בן אדם בדרך פרט, אז נקרא בן, אהוב שלו, כבן שמחפש בגנזיו בכל סודות ביתו.

ואף על פי שנקרא בן, בן בכור לקב“ה, כמו שאתה אומר בני בכורי ישראל, לא יוציא עצמו מכלל עבד, לעבוד לאביו בכל עבודות, שהם כבוד אביו, וכך צריך לכל בן אדם להיות לגבי אביו בן, לחפש בגנזיו ולדעת סודות ביתו, ולהשתדל אחריהם, ולהיות לגבי אביו עבד.

פתגם לשבוע - מאת – רבי שלמה אבן גבירול – חבר

לחברי עלי שלושה דברים: שאשים עיני עליו כשבא,

שארחיב לו מושבו כשירצה לשבת, ושאאזין אליו כשהוא מדבר.