השבת/הפרשה בזוהר

השבת/הפרשה בזוהר – בהר קט"ו ע"א

”ויסרתי אתכם ף אני שבע על חטאתיכם. ויסרתי אתכם, על ידי ממונים אחרים כמו שבואר. אף אני, הרי אני מתעורר לנגדכם, הרי שבע להתעורר עליכם.

בוא ראה האהבה העליונה של הקב“ה בישראל. משל למלך שהיה לו בן יחידי והיה חוטא לפני המלך. יום אחד חטא לפני המלך, אמר המלך, כל אלו הימים הלקיתי אותך ולא קיבלת, מכאן והלאה מה אעשה לך, אם אגרש אותך מן הארץ ואוציא אותך מהמלכות, אולי יקומו עליך דובי השדה או זאבי השדה או שודדים, ויעבירו אותך מהעולם. מה אעשה, אלא אני ואתה נצא מהארץ.

כך אף אני, אני ואתה נצא מהארץ, אף אני ואתה נלך בגלות ונצא כאחד. כך אמר הקב“ה לישראל, מה אעשה לכם, הרי הלקיתי אתכם ולא הטיתם אוזניכם, הרי הבאתי עליכם בעלי מגינים בעלי שלהבות להלקות אתכם ולא שמעתם. אם אוציא אתכם מהארץ לבדכם, ירא אני עליכם מכמה דובים מכמה זאבים שיומו עליכם ויעבירו אתכם מהעולם, אבל מה אעשה לכם, אלא אני ואתם נצא מהארץ ונלך בגלות. זה שכתוב ויסרתי אתכם ללכת בגלות. ואם תאמרו שאעזוב אתכם, אף אני עמכם שבע על חטאתיכם הרי שבע שמגורשת עמכם. ומדוע, על חטאתיכם.