ממעיינה של תורה

”ואתה הפקד את הלוים על משכן העדת ועל כל כליו ועל כל אשר לו המה ישאו את המשכן ואת כל כליו והם ישרתוהו וסביב למשכן יחנו“, הקב“ה ציווה למשה שלפני שיתחיל למנות את הלוויים, ימנה ממונים ומפקדים על המשכן ועל כל כליו. ואמר לו הקב“ה: הטעם שאני מצווך על כך, מפני שמניינם יהיה מועט ביותר, פחות מכל השבטים, כפי שאנו למדים מן המספרים שנאמרו למעלה ומחשבון הלוויים הנאמר לאחר מכן. שהרי הקטן שבין השבטים היה שבט מנשה, ומכל מקום היה מספרו שלושים ושניים נפש מאלו שהיו מבני עשרים ולמעלה, ושבט לוי שנמנו כולם, מבן חודש ומעלה, לא הגיע מספרם לעשרים ושניים אלף נפש. וכדי שלא יצטערו ויהיו שפלים בליבם ויאמרו: אנו המעטים מכל השבטים, לכן תן להם נחמה זו והודע להם שהם יהיו החשובים ביותר שיהיו עבדי והממונים על כלי המשכן ועל כל כליו; שהם יהיו נושאי המשכן במסעות ממקום למקום. שהם יפרקו המשכן והם יעמידוהו. והם ישרתוהו בשעת חניה. וסביב המשכן יחנו בשיעור של אלפיים אמה לפי הסדר שיבואר. (מעם לועז)