מעניין הנביא - שופטים י“ג

מעניין הנביא - שופטים י“ג

”ולא יסף עוד מלאך ה‘ להראה אל מנוח אז ידע מנוח כי מלאך ה‘ הוא“, והנה בפסוק שלפני כן כתוב, ויעל על הצור לה‘ ומפליא לעשות ומנוח ואשתו רואים, ויהי בעלות הלהב מעל המזבח השמימה ויעל מלאך ה‘ בלהב המזבח ומנוח ואשתו רואים, ויפלו על פניהם ארצה ע“כ. הדברים נפלאים ביותר , המלאך מפליא לעשות, מנוח ואשתו מסתכלים, אבל עדיין אינם בטוחים מי זה. הם רואים אותו עולה השמימה בלהב המזבח, הם נפעמים ומשתחווים מתוך יראת כבוד, אבל עדיין אינם משוכנעים בזהותו האמתית של איש זה. רק כשלא יסף להראות עוד, רק אז ידע מנוח בבירור כי מלאך ה‘ הוא. מה שלא עשו כל הנסים והנפלאות על ידו לשכנעם שהוא מלאך, עשתה העובדה הפשוטה שהוא לא נראה אליהם עוד, אתמה.

נראה שלימוד אדיר טמון פה, נסים ונפלאות אינם ערבון בטוח לקדושת וגדלות האדם, כי העושה טובה לחברו בפרט אם ע“י מופתים בוודאי יחזור לפחות כדי שישבחוהו. לא לחזור כלל אינו מעשי אנוש אלא ראיה ניצחת שזהו מלאך ה‘. וכיון שפעל המוטל עליו חדל מלהתקיים. רק כשלא יסף, אז ידע מנוח מעל כל ספק כי מלאך הוא. (מגד יוסף)