השבת/הפרשה בזוהר – שלח לך ק"ס ע"א

השבת/הפרשה בזוהר – שלח לך ק"ס ע"א

”ויהס כלב את העם... ויאמר עלה נעלה ....“, כלב עיקם עליהם את הדרך, ודיבר עימם כאילו היה בעצה עמם לדבר לשון הרע על ארץ ישראל, שהיה חושש שמא יהרגוהו. ולכן כשראו שכלב רצה לדבר שתקו ואמרו: מסיעתנו הוא, וכן משמע מדבריו. וזהו שנאמר ביהושע: ויגשו בני יהודה אל יהושע בגלגל ויאמר אליו כלב בן יפונה הקנזי אתה ידעת את הדבר אשר דבר ה‘ אל משה איש האלוקים על אודותיי ועל אודותיך בקדש ברנע: בן ארבעים שנה אנוכי בשלח משה עבד ה‘ אותי מקדש ברנע לרגל את הארץ ואשב אותו דבר כאשר היה עם לבבי. זה שנאמר ואשב אותו דבר כאשר עם לבבי, כלומר: מה שהשבתי למשה על שליחותי לא היה אלא זה שחשבתי בלבי ולא מה שהוצאתי בפי, כי הטעיתי אותם והנחתי אותם לדבר רע על משה. וכך עמדו בשתיקתם. אז אמר כלב: והלא קרע לנו את הים והוריד לנו את המן והגיז את השלו, ואיש כמותו אפילו אומר לנו עשו סולמות ועלו לרקיע שאין דבר שאי אפשר לעשותו עלינו לעשותו. ואם כן גם בזה שאומר לנו לעלות לא“י עלינו לשמוע בקולו ועלה נעלה. (מעם לועז)

פתגם השבוע - החזון איש – התורה

כל המוסיף בקניינים שהתורה נקנית בהם, מוסיף ידיעה ברורה יותר,

וטועם טעם נעימות הצפונות אשר היו בהעלם והסתר - טרם עמלו.