השבת/הפרשה בזוהר

השבת/הפרשה בזוהר – בלק קצ"ז ע"ב

אמר רבי אבא, תמה אני על אותו הכתוב, כי יהיה לאיש בן סורר ומורה ותפסו בו אביו ואמו... ושנינו שבאותה שעה אמר הקב“ה למשה כתוב. אמר לו משה, ריבון העולם הנח זה, יש אבא שעושה כזה לבנו. ומשה מרחוק היה רואה בחכמה כל מה שזימן הקב“ה לבני ישראל. אמר ריבון העולם הנח דבר זה. אמר לו הקב“ה למשה, ראיתי מה שאתה רואה, עלי אותו מעשה, דרוש הפסוק ותמצא.

באותה שעה רמז לשר התורה, אמר למשה אני דרשתי זה הפסוק. כתוב כי יהיה לאיש, זה הקב“ה, שכתוב ה‘ איש מלחמה, בן, זה ישראל. סורר ומורה, שכתוב כי כפרה סוררה סרר ישראל. איננו שומע בקול אביו ובקול אמו, זה הקב“ה וכנסת ישראל. ויסרו אותו, שכתוב ויעד ה‘ בישראל וביהודה ביד כל נביאי כל חוזה...ולא ישמע אליהם, שכתוב ולא שמעו... ותפשו בו אביו ואמו, בדעת אחת בהסכמה אחת.....

בננו זה ודאי, ולא של שאר עמים. סורר ומורה איננו שומע בקולנו, מה נשתנה שהרי בתחילה לא כתוב זולל וסובא. אלא מי גרם להם לישראל להיות סורר ומורה לגבי אביהם שבשמים, מפני שהוא זולל וסובא עם שאר עמים, שכתוב ויתערבו בגויים וילמדו מעשיהם, וכתוב ויאכל העם וישתחוו. שעיקר ויסוד אכילה ושתייה כאשר עושים עם שאר עמים, זה גורם להם להיות בן סורר ומורה לגבי אביהם שבשמים..

פתגם השבוע – רבי דוד מסוכצ'וב – גלות

ההרווחה שבגלות, כל כולה אינה באה,

אלא להסיח את דעתנו ולהשכיח מאתנו שבגלות אנו שרויים.