השבת/הפרשה בזוהר –

השבת/הפרשה בזוהר – פינחס ר"מ ע"ב

צו את בני ישראל... את קרבני... כתוב החפץ לה‘ בעולות וזבחים כשמוע בקול ה‘.. אין רצון הקב“ה שיחטא בן אדם ועל חטאו יקריב קרבן, אלא קרבן שהוא בלי חטא, זה הוא קרבן שלם ונקרא שלמים, וקרבן התמיד גם כך, ואעפ“י שמכפר על חטאים.

רבי אבא פתח זבחי אלוקים רוח נשברה... זה הפסוק העמידוהו, שרצון הקב“ה לא רוצה בקרבן האדם על חטאיו, אלא רוח נשברה. ובני אדם לא יודעים מה שאומרים. וכך שמעתי מהמאור הקדוש, שכאשר בא בן אדם להיטמא בחטאיו, ממשיך עליו רוח מצד הטומאה, ומתגאה על בן האדם ושולט עליו לכל רצונו. ואותו צד טומאה מתגבר בכוחו ומתחזק, ושולט עליו לרצונו. בא בן אדם ושולט עליו להיטהר מטהרין אותו.

בוא וראה בזמן שהיה בית המקדש קים הקריב קרבנו, כל כפרתו תלויה עליו, עד שמתחרט ושובר את אותו רוח מתוך הגאווה שלו ומשפיל אותו. וזה הוא שבר של אותה דרגת הטומאה, וכאשר נשבר אותו רוח הטומאה, ומקריב קרבנו, זה הוא שמתקבל ברצון כיאות.

ואם לא נשבר אותו רוח, אין קרבנו כלום ולכלבים נמסר. שהרי קרבן זה לא של הקב“ה אלא לכלבים, ומשום כך זבחי אלוקים כיאות הוא רוח נשברה, שישבר אותו רוח טומאה ולא ישלוט, וע“כ מי שישבר אותו כיאות, עליו כתוב רוח הולך ולא ישוב. שיהיה אותו אדם בהבטחה שלא ישוב אצלו לעולמים....

פתגם השבוע – רבי ישראל יעקב לובטשאנסקי – משיח

אברהם קרא לאליעזר ”עם הדומה לחמור“, מפני שלא ראה את הענן קשור להר....

מעתה מי שאינו מרגיש ורואה את יום הדין - העתיד לבוא - ודאי שדומה הוא לחמור.