מפרשת השבוע – "אומרים לעץ אבי אתה ולאבן את ילידתנו"

מפרשת השבוע – "אומרים לעץ אבי אתה ולאבן את ילידתנו"

בשבת השנייה משבתות "תלתא דפורענותא", תקנו חכמינו לקרא את הפרק השני שבספר ירמיה, ובו מוכיח הנביא את עם ישראל על עזיבת ברית ה' ונהייתם אחרי עבודת הבעלים.

בין התוכחות מוכיח הנביא את העם ואומר: "אומרים לעץ אבי אתה ולאבן את ילידתנו" (פרק ב' פסוק כ"ז), דהיינו, עם ישראל הלכו אחר עבודת האלילים והחשיבו את העץ והאבן לאביהם ואימם.

רבותינו חכמי הדורות, פירשו את הפסוק בדרך הרמז, וכפי שמספרים מעשה בבעל עגלה אחת שבכה לפני החפץ חיים בכי תמרורים על שלושה סוסים שמתו לו ומלמל בהתייפחות : הוי רבי, הם נותני לחמי". הפסיקו החפץ חיים בנעימה של רחמנות וחמלה לבבית "חלילה, הסוסים הם נותני לחמך? שכחת שהקב"ה הוא זן ומפרנס לכל"... שח החפץ חיים ואמר, העגלון רואה את הסוס כמפרנסו תחת ה' יתברך, הנגר את העץ, החייט את המכונה, אם הסוסים נותני הלחם, אין כל פלא שהם נופלים... ובזה פירש הרב את הפסוק "אומרים לעץ אבי אתה ולאבן את ילידתנו", שהנגר מחשיב את העץ כאביו המפרנסו, והעוסק באבן את האבן, וממירים את מלאכתם בבורא עולם. (החפץ חיים חייו ופעלו עמ' ש"י).

עוד ביאר בספר מקור החיים (כלל כ"ד), "כבושת גנב", הגנב הוא אדם הראשון שאכל מעץ הדעת, ועם ישראל "אומרים לעץ אבי אתה", שהמשיכו בדרכו לגנוב ולאהוב תאוות גשמיות שמקורן מעץ הדעת, ולאבן, זה לב האבן שיש בהם מפני שנאת חינם שביניהם.

עוד הוסיף לבאר בספר חיי המאיר (עמ' 303) שיש ילדים שאינם מעריכים את הוריהם בחייהם ומזלזלים בכבודם, וכשמתו באים על הארון וצועקים "אוי אבא", "אוי אמא", עליהם אומר הנביא "אומרים לעץ"- זה הארון, אבי אתה. ולאבן- זו המצבה את ילידתנו, ובוכים ומתחרטים על מה שעשו בחיי ההורים.

עוד ראיתי לרב זוין בספרו לתורה ולמועדים (מטות מסעי), ביאור לדבר, שהעצים והאבנים של בית המקדש היו קדושים, וכל זמן שהייתה תורה וקדושה, בית המקדש היה שמור, ומרגע שהחלו לעבוד עצים ואבנים ולקרא להם אבי ואימי, שוב אין לו להקב"ה חפץ בעצים ואבנים כאלה ושפך חמתו עליהם.

ויש להוסיף ולבאר בס"ד, הנה ידוע שבזמן בית המקדש היו העם שטופים במשחקי הוללות תרבות ופנאי שלמדו מן הגויים וגבלו בפריצות, ובירושלמי (תענית פ"ד הלכה ה') מסופר שמקום אחד בשם טור שמעון נחרב בגלל ששיחקו שם בכדור בשבת, וביאר הרוקח, שבטלו בזמן זה מן התורה. וכן כותב רש"י (כתובות סא: ד"ה דמיטללא), שבעת משחק השחמט היו מתהוללים בשירים וחוסר צניעות. ועוד מצאנו שכדורים של זמנם היו עשויים מעץ (ב"י סימן ש"ח בשם שיבולי הלקט), והשחמט עשוי מאבנים (פאר הדור סמן קי"ז), ועל פי זה ניתן לבאר "אומרים לעץ אבי אתה", שהיו מעברים זמנם לריק בהוללות במשחק כדור העשוי מעץ, "ולאבן" הוא משחק השחמט העשוי מאבנים, "את ילידתנו", ובשניהם נמשכו לחוסר צניעות והוללות שהביאה לחורבן.

וה' יעזרנו לראות מהרה בבניין בית מקדשנו ותפארתנו!

שבת שלום

הרב כפיר ברוך מבורך דדון