מדברי הרב מרדכי אליהו זצ"ל – דברי מרדכי

מדברי הרב מרדכי אליהו זצ"ל – דברי מרדכי

שיחות ומאמרים - שכר כיבוד אב ואם

”כבד את אביך ואמך כאשר צוך ה‘ אלוקיך למען יאריכן ימיך ולמען ייטב לך על האדמה אשר ה‘ נתן לך“.

”‘כאשר צוך‘ - אף על כבוד אב ואם נצטוו במרה‘ שנאמר: ’שם שם לו חוק ומשפט‘“ (רש“י).

מקריאת הפסוקים משתמע כאילו קיום המצוה של כיבוד אב ואם וקבלת השכר עליה הם רק ”על האדמה אשר ה‘ אלוקיך נתן לך“. ויש לשאול: וכי רק בארץ ישראל יש חיוב לכבד את אביו ואת אמו, ולא בחוץ לארץ? ועוד יש לשאול: מהו שכתוב: ”כאשר צוך ה‘ אלוקיך“ - היכן נצטווינו לפני כן במצווה זו?

רש“י עונה על השאלה השנייה: ”אף על כבוד אב ואם נצטוו במרה, שנאמר: ’שם שם לו חוק ומשפט“. הרי שאת מצות כיבוד אב ואם למדנו עוד לפני מתן תורה, ללמדך את חשיבותה ומעלתה של מצוה זו.

אך יש לבאר בדרך נוספת, יכול אדם לחשוב שאין במצוה זו כל חידוש, משום שמצוה זו הגיונית ושכלית, ומובן מאליו שחובה לטפל באב ובאם שהביאוהו לעולם וטרחו בגידולו. בוודאי שכך צריך לנהוג גם ללא ציווי מיוחד. לכך אומרת התורה: ”כאשר צוך ה‘ אלוקיך“ - אמנם המצוה היא שכלית, אבל הוסיפה התורה כאן תוספת מיוחדת, ללמד שעל האדם לקיים מצוה זו מפני שכך ציווה הקב“ה, ועל האדם לעשות את רצון הבורא כדי לזכות את המקיים אותו בשכר מיוחד. וכך הם דברי חז“ל: ”רצה הקב“ה לזכות את ישראל, לפיכך הרבה להם תורה ומצוות“: (ומעין זאת אמר רבי אלעזר בן עזריה: ”מניין שלא יאמר אדם: אי אפשי לי ללבוש שעטנז, אי אפשי לי לאכול חזיר, אי אפשי לי לבוא על הערוה, אבל אפשי מה אעשה ואבי שבשמים גזר עלי כך! ת“ל: ’ואבדיל אתכם מן העמים להיות לי‘. נמצא פורש מו העבירה ומקבל עליו מלכות שמים“)

עוד יש לבאר את הבטחת הכתוב: ”למען יאריכון ימיך ולמען ייטב לך“. יש המפרשים (‘אבן עזרא‘ ו‘בעל הטורים‘) שאריכות הימים הכתובה כאן שמורה ליום שכולו טוב, אך בעולם הזה אין שכר מיוחד על קיום מצוה זו. לעומת זאת, דעת הרמב“ן וה‘ספורנו‘ אינה כן, לדעתם שכר כיבוד אב ואם הוא גם בעולם הזה ממש. בפרשת יתרו ביאר הרמב“ן ביתר הרחבה את שכרה של מצוה זו, וכך אמר שם: ”עניין הכתוב ’למען יאריכון ימיך על האדמה‘, יבטיח כי במצוה הזאת יהיו כל ימותינו ארוכים, כי ימלא ה‘ ימינו בעולם הזה, ויהיו ארוכים בעולם שכולו ארוך, ותהיה ישיבתנו לעד על האדמה הטובה שייתן לנו“ - הרי שיש במצוה זו שתי הבטחות: אחת לעולם הזה, והשנייה לעולם הבא.

מיהו, דעתנו בזה היא שיש שלוש הטבות במצוה זו: בעולם הזה, בעולם הבא, והשלישית והיא העיקר - ההבטחה שנמשיך לשבת על אדמתנו וייטב לנו בארץ ישראל. בזה יושפע שפע רב לכל העולם.

פרפראות - מקצה הארץ - ”אז יבדיל משה שלש ערים בעבר הירדן“.

כתב רש“י: ”נתן לב להיות חרד לדבר שיבדילם. ואע“פ שאינן קולטות עד שייבדלו אותן בארץ כנען, אמר משה: מצוה שאפשר לקיימה - אקיימנה“.

ישנה מחלוקת בין הפוסקים (עיין ‘כף החיים‘ תע“ה ס“ק ט“פ, ועיין עוד ‘שערי תשובה תפ“ב ס“ק א‘) בדין מי שאכל חצי כזית מצה בלבד בליל פסח. האם קיים מצווה באכילת חצי השיעור, או שמכיון שאין לו שיעור כזית מלא, אין הוא מקיים שום מצווה.

מפסוקנו יש כעין הוכחה, שאף שהשיעור אינו בשלמותו, יש באכילתו מצוה. שכן משה רבינו הבדיל שלוש ערים, עשה רק ’חצי השיעור‘; והראיה שלא קיים שיעור שלם: עדיין שלוש הערים הללו אינן קולטות עד שיובדלו שלוש ערים נוספות. ובכל זאת נחשבת הבדלתו של משה כמצוה.

כן משמע מדברי ה‘ספורנו‘, שכתב: ”להראות מה נכבד עניין שמירת המצוה, שהקפיד לקיים קצת מצות עשה“.