מפרשת השבוע – "נחמו נחמו עמי"

מפרשת השבוע – "נחמו נחמו עמי"

במדינת ישראל קיים חוק איסור פתיחת בתי עינוגים בתשעה באב, חוק זה קובע כי רשות מקומית מוסמכת להתקין חוק עזר שיאסור קיום עינוגים ציבוריים או בתי אוכל בליל תשעה באב. בפועל צביונו של המרחב הציבורי מושפע מאווירת האבל של היום, ורשויות מקומיות רבות התקינו חוקי עזר כאלה.

אך גם ללא החוק, סקרים רבים אשר נערכו בשנים האחרונות, קובעים כי רוב ככל הישראלים נזהרים במנהגי בין המצרים, שלא לרכוש דברים חדשים ולא לצאת לטיולים ולנופש, ורבים מכבדים את יום תשעה באב ונמנעים מיציאה למסעדות ומקומות בילוי.

וכבר מימי קדם, מקימי התנועה הקיבוצית דגלו בשמירת יום תשעה באב, ונזכיר אחד מהם הלא הוא ברל כצנלסון מראשי תנועת הפועלים "העבודה", אשר פירסם בעיתון דבר מאמר בשם "חורבן ותלישות", ומחה כנגד מחללי יום תשעה באב וכתב שם: "כלום היינו עוד מסוגלים כיום הזה לתקומה לולא היה עם ישראל שומר בליבו בקשיות עורף קדושה את זכר החורבן?".

וכך מסופר גם על נשיא המדינה זלמן שז"ר, אשר חודשיים לאחר בחירתו הגיע לכפר חב"ד בערב תשעה באב, חלץ נעליו ולבש בגדי בד, והסב יחד עם מאות המתפללים מבני המקום על גבי קרשים שהונחו על אבנים, החזיק בנר וקונן את קינות תשעה באב מתוך סידור שבידו. ולאחר קריאת הקינות סיפר הנשיא לרבו הישיש של כפר חב"ד שסבו נהג בתשעה באב אחרי הקינות לזרוק את ספר הקינות לגניזה כסמל לתקווה לגאולה, שלא נצטרך יותר לומר קינות, רב הכפר השיבו- שבזכות בואו של נשיא המדינה לבית הכנסת לקונן על החורבן, נזכה באמת לביאת המשיח ולגאולה השלימה (נשיא וחסיד עמ' 209).

גם ראש הממשלה מנחם בגין (אשר נולד בשבת נחמו ונקרא על שמה בשם מנחם) יצא למסעו הראשון כראש הממשלה מחוץ לגבולות המדינה, למפגש עם נשיא ארה"ב, ג'ימי קרטר. במהלך נסיעתו רואיין בגין על ידי הטלוויזיה האמריקנית, ובטרם ענה על השאלות של הכתבים הקדיש את פתיחת הראיון הטלוויזיוני להסבר מקיף על משמעותו של תשעה באב לעם היהודי. בדיון בכנסת בנוגע לביקורו סיפר בגין: "אני התראיינתי לפני צאתי מארצות הברית, וזה היה ביום תשעה באב. אמרתי באוזני מיליוני אמריקנים: זה יום מיוחד בימינו, ולכן אפתח במקום תשובה על השאלה הראשונה בהזכרת העובדה שלפני 1907 שנים הסתערו הלגיונות החמישי והשנים־עשר על הר הבית, הציתוהו, החריבוהו, שיעבדו את עמנו ופתחו את פרשת תלאותינו וצרותינו במשך יותר מ־1,800 שנה. אמרו לי אחר כך יהודים: בפעם הראשונה אנחנו שמענו על היום הזה". ביום תשעה באב צולם ראש הממשלה מוקף בעוזריו כאשר הם חולצים את נעליהם, יושבים על רצפת בית הכנסת וקוראים קינות.

בהפטרת השבת מנחם הנביא ישעיה (פרק מ' פסוק א') את עם ישראל באמרו: "נחמו, נחמו עמי יאמר אלוקיכם דברו על לב ירושלם וקראו אליה" מדוע חזר וכפל פעמיים "נחמו", ומדוע יש לדבר ולקרא אליה, ועל פי המבואר לעיל הנראה לבאר, פעמיים מנחם הקב"ה, ניחום אחד כנגד אלו שבאו לבית הכנסת ביום ט' באב, אמרו קינות ובכו, וניחום שני כנגד אלו שכבדו את יום תשעה באב, ולא הלכו למסעדות ובתי עינוג. כי אתם כולכם "עמי", ומרגישים בצער החורבן, ואלו שלא זכו מחמת יצרם, עליהם מצווה הנביא לדבר על ירושלים ולקרא אליה, ולהם ממשיך לספר הנביא את תלאותיה של ירושלים "כי מלאה צבאה, כי נרצה עוונה, כי לקחה מיד יהוה, כפליים בכל חטאותיה". ואז יתעורר בליבם אהבתה אליה וישתתפו גם הם בצערה. ויהי רצון ונזכה מהרה לבנין בית מקדשנו ותפארתנו!

שבת שלום

הרב כפיר ברוך מבורך דדון