מפרשת השבוע – "כדכד שמשותיך"

מפרשת השבוע – "כדכד שמשותיך"

הנביא ישעיה מתנבא על בניינה של העיר ירושלים, ומתאר את ריצופה באבנים טובות: "ושמתי כדכד שמשותיך ושעריך לאבני אקדח וכל גבולך לאבני חפץ" (ישעיה נ"ד, י"ב). המפרשים ביארו "כדכד שמשותיך" השמשות דהיינו, החלונות, יהיו מאבנים יקרות הנקראות אבני כדכד.

במדרש (פסיקתא דר' כהנא י"ח) מסופר על רבי יהושע בן לוי שהיה עומד עם אליהו הנביא בהר הכרמל, אמר לו: האם אתה יכול להראות לי את אבני הכדכד כיצד הם? א''ל: כן, והראה לו ע''י נס, שפעם אחת ספינה של נכרים פירשה בים הגדול, והיה בה נער אחד עברי, אחזה נחשול והייתה מיטרפת בים, נגלה אליהו הנביא, אל אותו הנער ואמר לו, אם אתה עושה שליחותי, אני ממלט ספינה זו בזכותך. אמר לו הנער: כן אעשה שליחותך. אמר לו אליהו: לך והראה לרבי יהושע בן לוי את אבני כדכד האלו. ואל תראה לו בפני אדם, אלא הוליכהו למערה רחוקה מלוד שלושה מלין, ותראה לו אותם שם. ומיד נעשה לו נס ויצא משם בשלום. הלך הנער אצל רבי יהושע בן לוי ומצאו יושב בישיבה הגדולה בלוד, אמר לו רבי, יש לי לומר לך דבר, בא אחרי עמד רבי יהושע והלך אחריו שלשה מילין ולא אמר לו מה אתה מבקש, כיון שהגיעו למערה, אמר לו, אלו הן אבני כדכד, מיד הבהיקה כל לוד מאורם. א''ר יצחק: כיון שראה אותם נבהל מפניהם והשליכם לארץ ונגנזו.

נראה לבאר מעשה זה בס"ד, באור יקרות, דורו של רבי יהושע בן לוי, היה סוף דור שלישי אחר החורבן, ובני דורו סבלו מגזירות רבים, והיה רבי יהושע בן לוי משתדל אצל השלטונות למען בני עמו להצילם מגזרות אלו. והיה רבי יהושע ראש ישיבה בעיר לוד, ושם העמיד תלמידים רבים. וכאשר עמד רבי יהושע בן לוי יחד עם אליהו הנביא בהר הכרמל, נזכר ששם השיב אליהו הנביא את העם בתשובה ושם זכו לקרא בקול גדול "ה' הוא האלוקים", ובקש לדעת איך להשיב לב העם בתשובה, ולראות מעט מן האור הגדול של הגאולה, ולפחות את אור החלונות לגאולה בבחינת "כדכד שמשותיך", אליהו הנביא מסכים להראות לו את האור ע"י נער הנמצא בשתי סערות, גם בין גויים, וגם בספינה המיטרפת בים, ושם הוא שולחו לשליחות זו להראות לו את האבנים, וכפי שהזכרנו דור זה היה דור שלישי לחורבן, ועל כן רבי יהושע רץ אחרי הנער שלושה מלין, לתוך מערה, דהיינו בתוך הגלות הבודדה כאשר נמצא ללא כל אדם לפניו, וכאן מרמז אליהו הנביא לרבי יהושע, שהדרך להינצל מכל הסערות ולראות את האור בקצה המנהרה היא, בני הנוער, צריך לצאת מתוך הישיבה בלוד, ולחשוב על הנער הזה אשר מסתכן בכל הסערות מבית ומחוץ, וצריך לקרבו בעבותות אהבה, וכאשר מבין רבי יהושע את הכוח של זיכוי הרבים לרדוף אחרי בני הנוער, הכוח של אותה ריצה ואותה קירבה מאיר את העיר לוד כולה, רבי יהושע מבין שאין הכוח באבנים ונבהל מהם, כיצד לחשוב שהכוח גלום באבנים, ועל כן משליכם והם נגנזות בארץ. רבי יהושע מבין שהכוח בעשיה ברוכה, לחינוך ילדי ישראל לתורה, וממילא המשך פסוקי הנביא גם הם יתקיימו "וכל בניך לימודי ה' ורב שלום בניך"!

שבת שלום

הרב כפיר ברוך מבורך דדון