מנהגי חודש אלול

מנהגי חודש אלול

• אלול הוא החודש השישי, למניין החודשים שאנו מונים מחודש ניסן, והוא החודש האחרון בשנה, למניין השנים שאנו מונים מחודש תשרי.

• לדעת רבי אליעזר, שעל פיו אנו הולכים, בכל חשבון של המולדות והתקופות, יום חמישה ועשרים לחודש אלול, הוא יום אחד לבריאת העולם, ובו נבראו השמים והארץ. ואילו האדם נברא ביום השישי לבריאת העולם, שהוא יום ראש השנה.

• שמו של החודש – אלול, נקבע ע"י עולי בבל, מקורו מלשון חיפוש וחיטוט ככתוב; "ויתורו את הארץ", ומתרגימנן; ויאללון ית ארעא. שכן עניינו של חודש זה. התבוננות הלב על כל מעשה השנה, ועל כל דבר פשע אשר ישנו, ויש לחפור ולעקרו מן הלב ולשוב אל ה'.

• שמו של חודש אלול רמוז בפסוקים מהמקורות, כמובא להלן:

• אני לדודי ודודי לי, ר"ת אלול, לומר לך שבחודש זה, כנסת ישראל מתחזקת בתשובה ומתקרבת אל דודה וגם הקב"ה מתקרב אליה.

• ומל ה' את לבבך ואת לבב זרעך, ר"ת אלול, בחודש זה מסייעים משמיים לאדם לפשפש במעשיו ולחזור בתשובה.

• ומשלוח מנות איש לרעהו ומתנות לאביונים, ר"ת אלול, ומרבים בחודש זה בנתינת צדקה. לפי שתפילה, תשובה וצדקה מעבירין את רוע הגזרה.

• ואשר לא צדה והאלוהים אינה לידו ושמתי לך מקום, ר"ת אלול.

• מנהגנו, לעשות התרת נדרים ארבעים יום קודם ראש השנה, בערב ר"ח אלול, בערב ר"ה ובערב יום כיפור. אומנם, יש המערערים על מנהג זה ולדעתם אף אסור לעשות כן, מהטעם, כי על פי דין, על הנודר להתוודות תחילה לפני הרב, על שקיבל על עצמו, מעשה ו/או הנהגה בתורת נדר, ולא אמר בלי נדר, ועוד שעל הנודר, בנוסף על הווידוי בפני הרב, חייב לקבל עליו שבעתיד לא יעשה כן. וכאמור, מנהגנו לעשות התרת נדרים, בימים אלה ובכל נדרי שבליל יום הכיפור. ומכל מקום, טוב וראוי שכל אחד יקבל על עצמו, שכל מעשה או אמירה, מכאן ולהבא, הם בגדר מלים בעלמא, שאין בהם ממש ולא יחול עליהם תורת נדר כלל.

• חודש אלול הוא זמן תשובה לכל, וטוב שיפשפש האדם במעשיו ובדרכיו, שבכל ימות השנה בכלל, ובחודש זה בפרט, ויתוודה בכל לילה, קודם שישן.

• מנהג הספרדים ובני עדות המזרח, לקום באשמורת הבוקר לומר סליחות, מב' אלול ועד יום הכיפורים, שהוא זמן עת רצון, כי בשעה זו שט לו הקב"ה בעולמו, וכפי הפיוט, "בעוד לילה, לך קמו, עבדיך במהללם.

• מנהג בני אשכנז לומר סליחות רק בשבוע שלפני ראש השנה. אם חל ראש השנה ביום שני או שלישי, מתחילים במוצאי שבת שלפני כן.

• חכמינו תיקנו לתקוע בשופר בכל חודש אלול, ע"מ לעורר את העם לחזור בתשובה. יש שתוקעים בסליחות ויש שתוקעים לאחר תפילת שחרית.