דברי מרדכי

מדברי הרב מרדכי אליהו זצ"ל – דברי מרדכי

שיחות ומאמרים - ברכת הפרנסה בשבת

”ויברך אלוקים את יום השביעי ויקדש אותו כי בו שבת מכל מלאכתו אשר ברא אלוקים לעשות“.

הרמב“ן מבאר את מעלת השבת, שכל המכבד ושומר את השבת זוכה שכל המלאכות שהוא עושה בששת ימי החול יעלו בידיו בקלות ותשרה בהן הברכה. וכך הוא אף להיפך, חס ושלום: מי שאינו שומר על קדושתה של השבת הרי הוא מפסיד את הברכה ואת הפרנסה שבעבודתו.

בזמן שהרומאים שלטו על ישראל, גזרו עליהם שלא ישמרו מצוות. בתחילה גזרו על השבת ועל ברית המילה. הלך רבי ראובן בן איסטרובלי והתחזה לרומאי, בא לפני הרומאים ואמר להם, שחייבים לכפות על ישראל לשמור את השבת ולקיים את ברית המילה, וזאת דווקא משום התועלת שיש בכך לשלטון הרומאי. נימוקו היה, שכיון שהיהודים נוהגים לכבד את השבת ביותר, הם מבזבזים הרבה מכספם לצורך כך, ודבר זה מביא לידי עניות. כך גם כדאי לרומאים לכוף את היהודים להמשיך ולמול את עצמם, כי בכך הם יחלישו את היהודים ויפחיתו את כוח התנגדותם לשלטון (מגילה י“ז.).

באמת בחכמה נקט רבי ראובן. הוא ידע היטב, שאדרבה, כל מי שמכבד את השבת - הקב“ה משלם לו כפל כפליים מן השמים, כדברי חז“ל (שבת קי“ח.): ”כל המענג את השבת נותנים נחלה בלי מצרים“. גם על הברית ידע היטב, ש-י“ג בריתות כרת הקב“ה בינו לבין עם ישראל על ברית המילה, ויש בכוחה להציל את עם ישראל מכל שונאיהם.

מכאן מוסר השכל: כל מי שחושב שחילול השבת יביא לו תוספת ברכה - טעות היא בידו, וההיפך הוא הנכון! צריך להתחזק ביותר בשמירת השבת, כדי שתהיה לברכה ולהצלחה בכל התחומים.

פרפראות - עיקרי האמונה

”בראשית ברא אלוקים את השמים ואת הארץ“.

”אמר רבי יצחק: לא היה צריך להתחיל את התורה אלא מ‘החודש הזה לכם ראש חודשים‘, שהיא מצוה ראשונה שהצטוו בה ישראל, ומה טעם פתח ב‘בראשית‘? משום: ’כוח מעשיו הגיד... לעמו‘“

הרמב“ן כותב על דברי רש“י אלו: ”ויש לשאול בה, כי צורך גדול הוא להתחיל התורה ב‘בראשית ברא אלוקים‘, כי הוא שורש האמונה, ושאינו מאמין בזה וחושב שהעולם קדמון, הוא כופר בעיקר ואין לו תורה כלל“. כלומר: עיקרי האמונה בתחילת הדברים חשובים יותר מן המצוות ומקיומן, ואם כן מובן מדוע פתחה התורה דווקא בעיקרי האמונה ולא במצווה הראשונה שהצטוו בה ישראל. ולפי זה יישב את שאלתו של רבי יצחק המובאת ברש“י.

למדנו מכך, שצריך אדם להרגיל את בניו הקטנים כבר כאשר הם מתחילים לדבר שיאמרו את הפסוק: ”תורה ציווה לנו משה מורשה קהלת יעקב“, וכן את הפסוק: ”שמע ישראל“, טבעי הדבר שההורים מתפעלים מאוד ושמחים מכל הברה ומילה שמוציא הילד מפיו, אבל יש להקדים וללמדו את הפסוקים הנ“ל, שהם עיקרי האמונה של עם ישראל.

הלכה בפרשה - דקדוק בתורה מניין

“ויהי מבדיל בין מַים למָים“.

לפני שנים רבות היו כולם קוראים בתורה בדקדוק רב, מדגישים מילה דגושה וקוראים מילה רפויה כהוגן, מבדילים בין סֶגול לצֵירי ובין קמץ לפתח. היום יש מספר עדות, ובהן יחידים המדקדקים כהוגן בכל אות ואות.

התורה רומזת לנו על חשיבות הדבר וכותבת שהקורא צריך להבדיל בין ‘מַים‘ ראשונים, אשר ניקודם בפתח, לבין ‘מָים‘ אחרונים, אשר ניקודם בקמץ.

וכן ע“ז הדרך יש לדקדק בקריאה של כל אות ואות מאותיות התורה כמונה זהב ומרגלית.