מפרשת השבוע
- הרב כפיר ברוך מבורך דדון
- Oct 8, 2015
- 2 min read

מפרשת השבוע – "לשבח ולברך"
פרשת השבוע עוסקת בבריאת העולם, ובהקשר לכך גם הפטרת השבת פותחת "כה אמר האל ה' בורא השמים ונוטיהם, רוקע הארץ וצאצאיה נותן נשמה לעם עליה ורוח להולכים בה" (ישעיה פרק מ"ב פסוק ה'), והובא בתנא דבי אליהו רבה (פרק י"ח) מכאן ילמד אדם להסתכל במעשה ידיו של הקב"ה, באדם ובבהמה ועוף השמים ובדגי הים, שמזונות כל אחד ואחד בידו, ונשמת כל אחד ואחד מסורים בידו, וישבח ויברך וירומם ויגדל לשמו של מי שאמר והיה העולם ברוך הוא, על נפש ונשמה שהוא נותן בערב לבעל הפיקדון, ולבוקר מחזירה אותה אליו.
המעיין בפסוקי ההפטרה יגלה שבברכות השחר מרומזים פסוקי ההפטרה:
"הנותן לשכווי בינה"- פירוש המילה שכווי הוא התרנגול, או לפירוש נוסף הוא הלב, אשר שניהם מבחינים בין היום ובין הלילה, ואנו מודים על הבינה שהקב"ה נתן לנו להבחין בין האור ובין החושך, וכנגד זה אמר הנביא בהפטרת השבת "אשים מחשך לפניהם לאור" (פסוק ט"ז).
"פוקח עיוורים"- להודות לה' על חוש הראיה שנתן לנו בכל בוקר מחדש, וכנגד זה אמר הנביא "לפקוח עיניים עורות" (פסוק ז').
"מתיר אסורים"- להודות לה' על היכולת להניע איברים, כי בלילה היה הגוף כאסיר וכנגד זה אמר הנביא "להוציא ממסגר אסיר מבית כלא יושבי חושך" (שם).
"זוקף כפופים"- להודות לה' על היכולת לזקוף קומה שהייתה כפופה בשינה, וכנגד זה אמר הנביא "ומעקשם למישור" (פסוק ט"ז).
"מלביש ערומים"- להודות לה' על הבגדים שנתן לנו, בגדי חורף בגדי קיץ, בגד שבת וימים טובים, וכנגדו אמר הנביא "ואחזק בידך ואצרך" (פסוק ו'), דהיינו, הקב"ה עשה לאדם ולאשתו כתנות עור והלבישם, ועל ידי בגדים אלו קבלו צורה מכובדת.
הנותן ליעף כח- להודות על הכוח שנותן לנו ה' לקום בבוקר ולהפיג העייפות מליל אמש וכנגדו אמר הנביא "נותן נשמה לעם עליה ורוח להולכים בה" (פסוק ה').
רוקע הארץ על המים- להודות על הארץ שאנו דורכים בה, וכנגד זה אמר הנביא "רוקע הארץ וצאצאיה" (שם).
המכין מצעדי גבר- להודות לה' על האברים שמאפשרים לנו ללכת.
שעשה לי כל צרכי- להודות לה' על כל מה שנתן לנו וכנגד שני הברכות הנזכרות, אמר הנביא "ואחזק בידך ואצרך" (פסוק ו').
"אוזר ישראל בגבורה", "עוטר שראל בתפארה"," שלא עשני גוי"- בכל הברכות הללו אנו מודים לה' על שבחר בנו מכל העמים והבדילנו מן הגויים, וכנגדם אמר הנביא "ואתנך לברית עם לאור גוים" (פסוק ה').
"שלא עשני עבד", "שלא עשני אשה"- עבד ואשה פטורים מן המצוות, ואנו מודים לה' שזיכנו בתורה ומצוות, וכנגדם אמר הנביא "ה' חפץ למען צדקו גדיל תורה ויאדיר" (פסוק כ"א).
"המעביר חבלי שינה מעיננו"- להודות על שהחזיר נשמתנו בקומנו מן השינה, וכנגד זה אמר הנביא "נותן נשמה לעם עליה" (פסוק ה').
ויהי רצון ותקבלו תפילותינו באהבה וברצון!
שבת שלום
הרב כפיר ברוך מבורך דדון




Comments