דברי מרדכי

מדברי הרב מרדכי אליהו זצ"ל – דברי מרדכי

שיחות ומאמרים - תולדותיהם - מעשים טובים

”אלה תלדות נח, נח איש צדיק תמים היה בדורתיו, את האלקים התהלך נח. ויולד נח שלשה בנים, את שם את חם ואת יפת“.

רבים מהמפרשים עמדו על השאלה הבאה: התורה פתחה ב“אלה תולדות נח“, והיינו מצפים שמיד תפרט את שמות בניו, שם חם ויפת, כפי שאכן עשתה בסוף הפסוק. אבל מדוע הפסיקה התורה בין שני חלקי המשפט, והוסיפה הערה שלכאורה לא ממין העניין אודות צדקותו של נח: ”נח איש צדיק תמים היה בדורותיו“? בפרט קשה שאלה זו לפי תרגום יונתן בן עוזיאל, שתירגם: ”אלה תולדות נח“ - ”אלן יחוסין דגניסת נח“, כלומר: אלו הם בני משפחתו; ואילו המשך הפסוק עוסק במעשיו התמימים של נח, ולא במשפחה עצמה (עיין ברמב“ן ובאור החיים הקדוש שפירשו העניין).

רש“י, בביאורו השני, כתב: ”דבר אחר, ללמדך שעיקר תולדותיהם של צדיקים מעשים טובים“. כך מובא במדרש תנחומא על הפסוק: ”פרי צדיק עץ חיים“ - ”מה הן פירותיהם של צדיקים? מצוות ומעשים טובים“. ההסבר הוא, שאם רוצה אדם שתולדותיו ינהגו בדרך טובה וישרה, עליו ללכת בעצמו בדרך ישרה ובתמימות, ואז תולדותיו שהם בניו יהיו כמותו. כשהבנים יראו את מעשיו הטובים של אביהם, ילמדו ממנו גם בלי שום אמירה ודיבור. אך אם ידריך האב את בניו לעשות מעשים טובים, אבל ידוע שהוא בעצמו אינו עומד בכך (כגון: דיבור בבית הכנסת), הרי שבניו לא ילכו בדרך הנכונה שהוא רוצה בה. הסיבה היא שהאדם רק רוצה בה, אך לקיים - הוא אינו מקיימה.

זאת לומדים מהפסוק הראשון בפרשתנו: ”נח איש צדיק תמים“ -ובזכות זה: ”ויולד נח שלשה בנים“. מובן מדוע קטעה התורה את שני חלקי המשפט והוסיפה תיאור על צדקותו של נח באמצע: צדקותו של נח ותמימותו הן הן שזיכו אותו לגדל את בניו..

פרפראות - מתי מתמלאת הסאה

”קץ כל בשר בא לפני כי מלאה הארץ חמס מפניהם“.

כתב הספורנו: ’קץ כל בשר‘ - שקצבתי להם זמן מאה ועשרים שנה, ’בא לפני‘ - שקבעתי להם לתשובה“, ועדיין לא שבו.

למדים אנו, שאף שהייתה שחיתות גדולה מאוד, הקב“ה המתין והאריך אפו. אבל כאשר מלאה הארץ חמס, אז אמר השי“ת: ”והנני משחיתם את הארץ“.

בהקשר לזה יש להביא את מאמר חז“ל, שהקב“ה אינו וותרן אלא ”מאריך אפיה וגביה דיליה“ - ”ארך אפיים ורב חסד“, כשהקב“ה רואה שכלו כל הקיצין ואין תקווה שהאדם ישוב בתשובה, אזי הוא מעניש וגובו את חובו.

צריך כל אדם ללמוד מוסר השכל: אמנם ה‘ רחום וחנון הוא, והוא מאריך אפו; אך כאשר מלאה סאת הרשע - אין רחמים ואין דרך תשובה. והואיל ואיננו יודעים מתי מתמלאת הסאה, עלינו לדאוג שתמיד - ”בכל עת יהיו בגדיך לבנים“, נקיים במידות, במעשים טובים ובמצוות.

פרפראות - החולין שבכרם - “ויחל נח איש האדמה ויטע כרם“.

רש“י הביא את דברי המדרש: ”עשה עצמו חולין, שהיה לו לעסוק תחילה בנטיעה אחרת“. ויש לשאול: אילו היה נוטע נטיעה אחרת, האם לא היה בכך מעשה של חולין?

תרגום יונתן בן עוזיאל הוסיף לשאול: מניין היו לנח ייחורי עצים? והשיב, שהוא לקח את הייחור מגן עדן. ויש אומרים, שנח הכניס לתיבה ייחורי עצים.

לגפן יש שתי תכונות: מצד אחד, היין משמח אלקים - מברכים עליו כוס של ברכת המזון, שבע ברכות וקידוש, מנסכים אותו על המזבח וכ“ו. מצד שני, מי שמרבה בשתייתו עלול לאבד את דעתו ולא להיות אחראי למעשיו.

נח לקח נטיעה מגן עדן, שנועדה להודות לה‘, ”כוס ישועות אשא....“אך הוא השתמש ביין בשביל להשתכר - וישת... וישכר“. הפך את נטיעת הקדושה לנטיעה של חולין.