מפרשת השבוע

מפרשת השבוע – נח אליהו הנביא והעורבים

בתום ארבעים יום, כאשר פסק המבול מלרדת, פותח נח את חלון התיבה לבדוק הקלו המים, ולשם כך הוא שולח את העורב על מנת שיבדוק את הארץ, רבותינו במדרש (בראשית רבה פרשה ל"ג) מגלים שנח תכנן לשלחו ולא להשיבו לתיבה, ואחת הסיבות הייתה שנח אמר לעצמו, העורב אינו בעל חיים חיובי, הוא אכזרי ושקרן בטבעו (תלמוד בבלי עירובין דף כ"ב, גיטין דף מ"ה), מה טעם יש בקיומו של עוף זה? חשב נח, אשלח אותו מהתיבה ולא אשיב אותו... לנח היו תוכניות מסוימות, אך הקב"ה אומר לו לקבלו כיון שהעולם צריך לו ומבאר רש"י (פרק ח' פסוק ז'), "עד יבשת המים מעל הארץ", עתיד צדיק אחד לעמוד וליבש את העולם ואני מצריכו לו. זהו שנאמר "והעורבים מביאים לו (לאליהו הנביא) לחם ובשר בבקר ולחם ובשר בערב" (מלכים א' פרק י"ז). ובדרך רמז בארו בעל הטורים והרא"ש "יבש"ת" אותיות תשב"י רמז לאליהו הנביא.

וכך מסופר בספר מלכים שם, כאשר אחאב המלך ואשתו ואיזבל, הפיצו את עבודת האלילים והסיתו את העם לעזוב את דרך הישר, מתייצב אליהו הנביא לפני אחאב. ואומר לו בשבועה: "חי ה' אלוקי ישראל אשר עמדתי לפניו, אם יהיה השנים האלה טל ומטר כי אם על פי דברי". וכעונש על חטאיהם, שוררת בצורת בארץ. הנבואה התגשמה, ואחאב המלך ביקש למצוא את הנביא כדי לנקום בו. בורא העולם ציווה עליו לברוח ולהסתתר בנחל, הוא ישתה את מימי הנחל, וארוחתו תובא אליו מדי יום על ידי עורבים. וכך, מדי בוקר וערב היו מופיעים עורבים ומביאים לו לחם ובשר. "מהיכן השיגו העורבים את המזון? משולחנו של יהושפט מלך יהודה, שכן הם לא רצו להיכנס לביתו של אחאב מלך ישראל, שהיה מלא בפסילים ובעבודת אלילים" (על-פי מדרש תנחומא הקדום, מסעי ו').

ולכאורה האם ראוי שמזונו של אליהו הנביא יסופק על ידי עורבים טמאים ואכזריים?, משיבים על כך המצודות המלבי"ם והכלי יקר, הדבר נעשה בכדי להעיר רוחו של אליהו הנביא לבל יתאכזר על עם שראל.

ומקשה המהר"ל מפראג בספרו גור אריה, למה לא היה מוכן העורב לשליחות נוח, ואילו אצל אליהו הנביא כן היה מוכן ללכת לשליחות. ותירץ, מפני שהעורב אכזרי הוא, לכן נוח, שרצה לשולחו בשליחות טובה לראות הקלו המים כאן לא רצה לבשר בשורה טובה לעולם. אבל לפרנס את אליהו, שגרם לכך שיהיה רעב בעולם, שם הסכים לכך.

יש להוסיף ולומר שהדבר מהווה מוסר ותוכחת, ללמדנו שכל מידה רעה אפשר לשנות, שהרי אף העורב עצמו הפך מאכזרי לרחמן, ועל אף שטבעו הרע להתאכזר ולא לרחם, לפתע החל לרחם, ולספק מזון לאליהו הנביא. ללמדנו שאף האכזרי ביותר יכול לשנות את מידותיו ולהפוך לרחמן, וכדברי הנביא ישעיה (פרק נ"ד) בהפטרת השבת "ובחסד עולם רחמתיך אמר גואלך ה'", דהיינו העם היושב בגלות, ולמד בה מידות הרעות, יהפוך בין רגע לבעל חסד ורחמן בימי הגאולה, וישנה את מידותיו למידות טובות, וכך מבטיח הקב"ה "ובחסד עולם רחמתיך", שאעשה אתכם בעלי חסד ורחמנים.

יראו עינינו וישמח ליבנו!

שבת שלום

הרב כפיר ברוך מבורך דדון