השבת / הפרשה – בזוהר

השבת / הפרשה – בזוהר – לך לך פ"א, ע"ב

ויהי כאשר הקריב לבוא מצרימה, אמר רבי אלעזר, כאשר הקריב, היה צריך לומר כאשר קרב, ולמה אומר כאשר הקריב, אלא כמו שכתוב, ופרעה הקריב, שהוא הקריב את ישראל לעשות תשובה, אף כאן הקריב, יורה שהקריב את עצמו להקב“ה כראוי, לבוא מצרימה פירושו, להסתכל באלו המדרגות, שבמצרים ולהתרחק מהן, ולהתרחק מעובדי מצרים, אמר רבי יהודה בוא וראה, משום שירד למצרים בלי רשות, השתעבדו בניו במצרים ארבע מאות שנים, שהרי כתוב וירד אברם מצרימה ולא כתוב שאמר לו הקב“ה רד מצרים, ועל כך נצטער כל אותו הלילה בשביל שרה, ויאמר אל שרי... יפת מראה את, וכי עד אז, עוד לא ידע אברהם שהיא אשה יפה מראה, ומשיב, אלא שביארוה, שעד אז לא היה מסתכל בצורתה של שרה, מרוב הצניעות שהייתה בניהם, וכאשר קרב למצרים היא נתגלתה, וראה אותה. פירוש אחר לפרש מאין ידע עד שאמר הנה נא ידעתי, כי על ידי טורח הדרך האדם מתבזה ועם זה, היא עמדה ביופייה ולא השתנתה, על כן ידע אז יותר מתמיד שהיא יפת מראה....