מפרשת השבוע

מפרשת השבוע – איך התכונן אברהם אבינו למלחמה?

בפרשתנו מסופר על מלחמת המלכים בעמק השידים, ארבעה מלכים נלחמו בחמשה מלכים על שמרדו בהם, אותם ארבעת מלכים נצחו ולקחו את כל רכוש סדום ועימם שבו גם את לוט ורכושו, כאשר מגיע הפליט ומספר לאברהם שנשבה לוט, אחיינו, מיד הוא יוצא למלחמה, בכדי להצילו, והתורה מתארת כיצד התכונן למלחמה: "וירק את חניכיו ילידי ביתו שמונה עשר ושלוש מאות" (פרק י"ד פסוק י"ד), נחלקו הפרשנים בביאור המילה "וירק", רבותינו בגמרא בנדרים (לב.) ביארו את המילה "וירק", שהוריקן בתורה, ומבאר הרא"ש על התורה, זירזן בזכות התורה ובשבילה נצחו במלחמה. ורש"י בשם המדרש מביא שחימשם בנשק.

ובמדרש תנחומא (שם), מובא שאמר להם אברהם אבינו לפני המלחמה כדרך שאומר הכהן הגדול לעם היוצאים למלחמה: " מי האיש הירא ורך הלבב ילך וישוב לביתו" (דברים פרק כ'), וכך עשה אברהם אבינו, עמד ואמר להם, אנו יוצאים למלחמה, ומי שיש בידו עבירות וירא ממעשיו, אל יצא עמנו, וששמעו זאת, כל מי שהיה יודע בלבו שחטא, היה מתיירא, ולא היה יוצא, וחזרו כולם, ולא נשאר כי אם אליעזר לבדו, ואמר הקב"ה לאברהם אבינו, חייך שאני נותן באליעזר לבדו את כל הכוח של כל אותם שלוש מאות ושמונה עשרה, ורמז לדבר אליעזר בגימטרייה שלוש מאות ושמונה עשרה. עד כאן לדברי המדרש.

אברהם אבינו מכין עצמו למלחמה בכוח התורה והתשובה, ובכוחם הלך והצליח, ואילו האנשים אשר חששו שמא יש עבירות בידם, הלכו לביתם ולא יצאו למלחמה, ועליהם נאמר בהפטרת השבת (ישעיה פרק מ"א פסוק י"א- י"ג) "הן יבושו וייכלמו כל הנחרים בך, יהיו כאין ויאבדו אנשי ריבך, תבקשם ולא תמצאם אנשי מצותך יהיו כאין וכאפס אנשי מלחמתך", אותם חניכי אברהם אבינו התביישו מהעבירות ונכלמו ממה שהכעיסו לפני ה', וחזרו לביתם ונהיו כאין וכאפס, עד שאברהם אבינו ואליעזר יצאו לבדם למלחמה, והקב"ה הבטיחו שיעזור לו במלחמה "כי אני ה' אלוקיך מחזיק ימינך האומר לך אל תירא אני עזרתיך".

בימים טרופים אלו, ימים בהם אויבנו נשאו ראש, התשובה והניצחון למלחמה זו היא תשובה ומעשים טובים שבכוחם לנצח בעזרת ה'

ובעניין זה, סיפר זמר מאוד מפורסם, כי בעיצומה של מלחמת יום הכיפורים, הוא ואומנים נוספים הלכו לשיר ולשמח לב החיילים בחזית בלב סיני, אל מול סוללת הטנקים המצרית, ולפתע באמצע ההופעה, החלו החיילים לרוץ אחד אחרי השני ולעזוב את ההופעה, לרגע חששתי שמא יש הפגזה וכולם נסים על נפשם, אך מיד ראינו אל מול עינינו את הרב שלמה גורן זצ"ל נכנס, ובידיו אלפי ספרי תהילים אשר חילק לכל חייל, והוסיף הקדשה וברכה, החיילים רצו במהירות בכדי לקבל את ברכתו ברגש רב, ושמרו את ספרי התהילים בחיקם, רבים מהם היו רחוקים מתורה ומצוות, אך הרגש היהודי זרם בעוכרם, רבים סיפרו שספרי תהילים אלו ליוו אותם כל ימי המלחמה ובכל עת הם קראו בהם פרקי תהילים, ועד היום הספר שמור אצלם לאות ולמזכרת ומוסיף לספר אותו זמר, כשראה כיצד רצים החיילים אל הרב גורן, הרב נראה בעיניו ככהן הגדול אשר עומד לפני המלחמה ואומר, "מי האיש הירא ורך הלבב", וכשראיתי את אהבת החיילים לתורת ישראל ולמצוותיה, ידעתי שננצח, כי כוחנו בתורה ובחכמיה!

שבת שלום

הרב כפיר ברוך מבורך דדון