מדברי הרב מרדכי אליהו זצ"ל – דברי מרדכי

מדברי הרב מרדכי אליהו זצ"ל – דברי מרדכי

שיחות ומאמרים - - סניגוריה על רשעים

”זעקת סדום ועמרה כי רבה וחטאתם כי כבדה מאד“.

התנהגותם הרעה של בני סדום ועמורה הייתה ההפך מהנהגתו ומעשיו של אברהם אבינו. אנשי סדום היו רעים בגופם וחטאים בממונם, ואילו אברהם אבינו היה גדול גומלי החסד והצדקה. הם - ”יודעים ריבונם ומתכוונים למרוד בו“ (רש“י עפ“י הגמרא סנהדרין ק“ט.), ואילו אברהם עושה נפשות לאמונת ה‘: ”ויקרא בשם ה‘“ - כפי שכתב הרמב“ן, שהיה מודיע אלקותו לבני אדם

ובכל זאת מתעקש אברהם אבינו ללמד עליהם סניגוריה. הוא אומר לקב“ה: ”האף תספה צדיק עם רשע“?! וכן: ”השופט כל הארץ לא יעשה משפט“?! יש להבין את התנהגותו של אברהם אבינו בנושא זה.

באמת, טבעו של האדם שהוא טוב ורחמן ואוהב לעשות חסד, שאינו יכול להעלות על דעתו בכלל שיש אנשים בעולם שהם רעים בתכונתם ברוע כה מופלג וברשעות כה גדולה. אמנם הקב“ה קבע את משפטם וגזר להם עונש; אבל אברהם אומר: ריבונו של עולם, אל תדון אותם ביחס לרצונך, ביחס למה שהיית רוצה שהם ינהגו, אלא דון אותם לפי מצבם. לא שהיה לו לאברהם פקפוק בדין, חלילה, אלא אברהם האמין וציפה שתפילתו תועיל להחזירם בתשובה, וממילא תתבטל הגזירה הנוראה של כיליון סדום ועמורה.

ועוד, הקב“ה הודיע לאברהם שהוא עומד להעניש את סדום ואת עמורה. ביאר רש“י שהטעם לכך שהקב“ה הודיע זאת לאברהם הוא משום חביבותו של אברהם. אבל אברהם מבין, שאם הקב“ה מודיע לו זאת, הרי זה כדי שיתפלל וילמד סניגוריה עליהם. אם זהו רצון הבורא יתעלה ויתברך, שאברהם ילמד סניגוריה על מעשי ידיו - הרי שאברהם יעשה כל אפשרת ללמד זכות עליהם, גם אם נראית כנגד ההיגיון.

פרפראות - ”ואקחה פת לחם.... וימהר אברהם האהלה מהרי שלש קמח לושי ועשי עוגות.... ויקח חמאה וחלב ובן הבקר אשר עשה“:

כאשר תכנן אברהם אבינו את הסעודה, הוא ביקש משרה להכין לאורחים ת לחם. אך בתיאור המעשה, מסופר שאברהם הגיש לפני המלאכים את החמאה והחלב, אך לא מוזכרת שם פת הלחם! רש“י עומד על כך, ומסביר, שכיון שנטמאה שרה לא רצה אברהם אבינו להביא להם לחם שנילוש ונאפה שלא בטהרה.

ניתן לבאר בדרך מליצה. מבואר בחז“ל שסיפור הכנסת האורחים של אברהם אבינו היה בערב פסח. הראיה לכך היא, שכאשר באו המלאכים, בהמשך הסיפור, אל לוט כתוב: ”ומצות אפה ויאכלו“ - אלו הם המצות של ליל פסח.

לפי זה ברור מדוע לא הגיש אברהם אבינו למלאכים לחם. אברהם ביקש משרה: ”לושי ועשי עוגות“. אך שרה, כמנהגן של צדקניות בישראל הקפידה שזמן רב לפני פסח לא יהיה כל חמץ בבית. לכן ענתה לו שרה, שאין היא יכולה להכין עוגות, כי כבר אין לה קמח בבית. משום כך לא היה לאברהם לחם להגיש לאורחיו.

פרפראות - הרה ויולדת - “וה‘ פקד את שרה כאשר אמר ויעש ה‘ לשרה כאשר דבר“,

הסביר רש“י: ”‘כאשר אמר‘ - בהיריון, ’כאשר דבר‘ - בלידה‘“. שתי הבטחות הבטיח ה‘ לשרה: שתהרה ושתלד. ויש להבין ברכות אלו. ”‘כאשר אמר‘ - בהריון“ מה חידוש יש בכך ששרה הייתה בהריון? הרי כל יולדת הרה בתחילה!

אלא, בנוהג שבעולם, אשה שלא הרתה זמן רב מסתירה ומעלימה את הרינה מחשש לעינא בישא, בפרט אם גילה מבוגר. אבל שרה לא חששה מעין הרע. ה‘ הבטיח לשרה שתהיה הרה, והבטחתו הגנה עליה שלא ישלטו בה עין הרע ודיבורים של הבריות.

ומהו ”‘כאשר דיבר‘ - בלידה“, לאיזו הגנה זכתה בשעת הלידה? כאשר ילדה שרה את יצחק לא הייתה עמה מיילדת שתסייע בלידה, אלא היא ילדה לבד. זהו: ”כאשר דבר“ - שהבטיח לה שהילד יהיה קדוש מבטן, ולא יאונה לו כל רע.

דורשי רשומות דרשו: ”אשר קידש ידיד מבטן“ - ראשי תיבות ”אקים“, כפי שנאמר על יצחק: ”את בריתי אקים את יצחק“.