מוסר השכל

מוסר השכל – מעניינה דיומא

”ויגש אברהם ויאמר האף תספה צדיק עם רשע“, אברהם אבינו הלא היה יסוד-החסד, וסדום הייתה יריבתו העיקרית והמסוכנת ביותר, אשר ברשעותה סתרה את כל דרכיו. וההיגיון מחייב, אפוא, שבשומעו על הפיכתה הקרובה של סדום זו, צריך היה לשמוח מאוד. אף על פי כן לא שמח אברהם, אלא התפלל עליה וביקש לבטל את גזר דינה. שכן אם יהא אברהם שמח ומרוצה במפלתה של סדום, הרי זה דבר כשלעצמו כבר מהווה שמץ של מידה סדומית... ואילו שאיפתו העיקרית של אברהם הייתה, שהסדומיות לא תהא קיימת כלל וכלל, שהרשעות תאבד מן הארץ ולא הרשעים - ככתוב: “יתמו חטאים מן הארץ, חטאים ולא חוטאים“ (הרה“צ ר‘ נתן צבי פינקל זצ“ל)