הפרשה – בזוהר

השבת / הפרשה – בזוהר – חיי שרה קכ"א, ע"ב

ויהיו , רבותינו פתחו בזה הפסוק לכה דודי נצא השדה נלינה בכפרים. שנו חכמים היוצא לדרך יתפלל שלוש תפילות, תפילה שהיא חובה של יום, ותפילת הדרך על הדרך שהוא עושה, ותפילה שיחזור לביתו לשלום. ולומר את אלו שלוש אפילו באחת יכול לעשותו, ששנינו כל שאלותיו של אדם יכול לכוללם בשומע תפילה.

אמר רבי יהודה, כל מעשיו של בן אדם כתובים בספר הן טוב הן רע, ועל כולם עתיד לתת דין, ששנינו, אמר רבי יהודה אמר רב, מה שכתוב גלמי ראו עיניך. אותם הדברים שעשה הגולם שאינו משגיח בעולם הבא, כולם ראו עיניך שעינת בהם. ועל ספרך כולם יכתבו. ליתן עליהם דין וחשבון לעולם הבא. לכן יקדים אדם תפילתו תמיד ויועיל לו.

אמר רבי יצחק, אין אדם עושה עבירות אלא מי שהוא גולם ולא אדם. וזהו אותו שלא מסתכל בנשמה הקדושה, אלא כל מעשיו כמו בהמה שלא משגחת ולא יודעת. אמר רבי בו וכי גולם נקרא דוד שאמר את הפסוק. אמר לו רבי יצחק אדם הראשון אמרו. גולמי ראו עיניך, לפני שזרקת בי נשמה ראו עיניך לעשות בצורתי בני אדם שדומים לי. ועל ספרך כולם יכתבו, מי הם, ימים יוצרו, כמו הצורה שלי. ולא אחד בהם, שלא נשאר אחד מהם.