הרב מרדכי אליהו זצ"ל – דברי מרדכי

מדברי הרב מרדכי אליהו זצ"ל – דברי מרדכי

שיחות ומאמרים - תיקן תפילת ערבית

”ויפגע במקום וילן שם כי בא השמש“

כי בא השמש - היה לו לכתוב ויבא השמש, וילן שם כי בא השמש - משמע ששקעה לו חמה פתאום שלא בעונתה כדי שילין שם (רש“י).

לכבודו של יעקב הקדימה השמש ושקעה קודם זמנה. בתרגום יונתן בן עוזיאל כתוב, שזהו אחד מחמישה ניסים שנעשו ליעקב מאז צאתו מבאר שבע ועד הגעתו לחרן: ”חמשא ניסין אתעבידו ליעקב בזמן דנפק מן בירא דשבע. ניסא קמא אתקצרו שעוי דיומא וטמע שמשא בלא אשוניה מן קדם הווה דבירא מתחמד למללא עימה (חמישה ניסים נעשו ליעקב בזמן שיצא מבאר שבע. נס ראשון - התקצרו שעות של יום ושקעה השמש בלא זמנה לפי שהיה הדיבור, של הקב“ה מתאווה לדבר עימו).

ואומרים חז“ל (מדרש רבא) וילן שם כי בא השמש - ביקש לחזור אחר שהתפלל; אמר לו הקב“ה, צדיק בא לביתי אין אני פוטרו בלא לינה! עשה את העולם כותל לפניו והשקיע בעבורו את החמה שתי שעות קודם זמנה, שנאמר ויזרח לו השמש.

על פי זה מבאר בעל הטורים את דברי הגמרא המביאה מחלוקת בעניין תפילת ערבית, אם היא רשות או חובה. ויש לשאול,במה שונה תפילת ערבית שהיא רשות מתפילות שחרית ומנחה שהן חובה? כפי שתיקנו אברהם ויצחק את תפילות שחרית ומנחה, גם את תפילת ערבית תיקן יעקב.

וביאר, שבאמת יעקב אבינו עמד להתפלל מנחה, ולא ערבית, והתחיל לומר פרשת הקטורת ואשרי וכ“ו; ופתאום שקעה לו החמה מוקדם ונעשה חושך, ולא יכול היה יעקב להתפלל מנחה, ולכן קבע שהתפילה שיתפלל עתה תהיה תפילה חדשה תפילת ערבית.

הרי שמתחילה לא הייתה תפילתו של יעקב לשם ערבית, ולכן יש מי שאומר שהיא רשות.

אבל כבר הדגשנו שישראל קבלוה כחובה.

הלכה בפרשה - שתיית יין לנשים בהבדלה, וטעם הסתכלות בציפורניים

“ותהר לאה ותלד בן ותקרא שמו ראובן כי אמרה כי ראה ה‘ בעניי....“:

ותקרא שמו ראובן - רבותינו פירשו, אמרה: ראו מה בין בני לבין חמי שמכר הבכורה ליעקב, וזה לא מכרה ליוסף ולא ערער עליו, ולא עוד שלא ערער עליו אלא שביקש להוציאו מן הבור (רש“י).

שאלה: מנין האיסור לנשים בשתיית יין להבדלה, ומהו הטעם שמסתכלים בציפורנים לאור נר ההבדלה?

תשובה: בלאה נאמר ותקרא שמו ראובן, פירש“י: ראו מה בין בני (ראובן) לבין חמי (עשו). ראובן לא ערער על הבכורה, אלא אף ביקש להציל את יוסף. בזה אנחנו רואים את תחילת ההבדלה בין ישראל לעמים המובדלים אף בתכונותיהם. כשמזכירים בהבדלה במוצאי שבת את ההבדלה בין קודש לחול, מוסיפים גם את עניין ההבדלה בין ישראל לעמים.

ולעניין שתיית היין - לדעת הרמב“ם והשו“ע גם הנשים חייבות בהבדלה מדאורייתא, ויש שמנו מצוה זו כאחת ממצוות העשה (החינוך מצוה כ“ז).

יש החולקים על דעתם והוסיפו שהנשים לא תבדלנה לעצמם משני טעמים: א. יתכן שהן פטורות, ב. כיון שכתב המגן אברהם שהן לא ישתו יין.

למעשה לפוסקים כמרן השו“ע - נשים ודאי חייבות בהבדלה, ויכולות להבדיל וגם לשתות יין. ואם קשה להן יכולות להבדיל על מיץ ענבים או בירה שחורה (כדין חמר מדינה).

לפוסקים כרמ“א - ישתדלו לשמוע הבדלה מאנשים, ומ“מ אם האיש כבר הבדיל ויצא ידי חובתו, גם לשיטתם תבדיל האשה לעצמה. וכיון שאם אשה מבדילה דינה כאיש לכן חייבת לשתות רביעית או שישתה במקומה אחד מבני הבית, ובנוסף אסור לה לאכול שום דבר ללא הבדלה.

בעניין הציפורניים נאמרו ע“כ טעמים רבים. יש אומרים שצריך ליהנות מהאור, ולכן כשמסתכלים בציפורניים ובבשר מבדילים ע“י האור בין הציפורניים לבשר. טעם אחר הוא שהציפורניים הם סימן לפריה ורביה שהם גדלים. הסבר נוסף הוא שהציפורניים הם זכר לכותנות עור של אדם הראשון שהיו מודבקים על עורו ומאירים. וכמו שכתוב בתורתו של רבי מאיר במקום כותנות עור - כותנות אור.