הרב מרדכי אליהו זצ"ל – דברי מרדכי

מדברי הרב מרדכי אליהו זצ"ל – דברי מרדכי

שיחות ומאמרים - תיקן תפילת ערבית

פרפראות - שמא יהרוג אחרים “ ויירא יעקב מאד ויצר לו ויחץ את העם אשר אתו ואת הצאן ואת הבקר והגמלים לשני מחנות” “’ויירא’ - שמא ייהרג, ‘ויצר לו’ - אם יהרוג הוא את אחרים (רש ” י בשם בראשית רבה ע”ו, ב’) שואל מרן ה ’ בן איש חי ’ זיע ” א: מדוע אומר רש ” י שיעקב פחד שמא יהרוג הוא את אחרים? די היה לרש”י לומר שיעקב פחד שמא ייהרג ושמא יהרוג. וענה הרב: באמת יעקב אבינו לא חשש כלל מעשו ופמלייתו. כוח רב היה ליעקב, כפי שתיארה התורה: “ ויגש יעקב ויגל את האבן מעל פי הבאר ” - “ כמי שמעביר את הפקק מעל פי צלוחית, להודיעך שכוחו גדול”. גם בהמשך תספר התורה שאפילו המלאך של עשו לא יכל לו. אם כן, ממה חש יעקב? על משה, בשעה שהרג את המצרי, נאמר: “ וירא כי אין איש ” - התבונן וראה עד סוף כל הדורות שלא יצא ממנו “ איש ”, ולכן הרגו (עיין ילקוט שמעוני רמז קס ” ז בשם מדרש אכביר) . באופן דומה, הסתכל יעקב בצאצאיו של עשו, וחשש שמא יהרוג אותו וגם את “ אחרים ” איתו. ומי הם האחרים ”? יש כאן רמז לרבי מאיר בעל הנס, שמכונה בגמרא עשו, הוא יהרוג’ גם את רבי מאיר בעל הנס שהיה מזרעו של עשו. ‘אחרים ’ (כמובא בגמרא בהוריות י ” ג: “ אסיקו לרבי מאיר אחרים ”) . יעקב פחד שאם יהרוג את כעין זה מסופר על יהודי פיקח מאוד שהיה מקורב למלך, ושונאיו הלשינו עליו מידי יום, עד שכעס עליו המלך וביקש להורגו. שאל אותו המלך: אתה יודע מהו מזלך? (הבין אותו יהודי שרוקמים מזימה נגדו ורוצים להכשילו). אמר לו: שמזלו פחות מעט ממזלו של המלך, וכי על פי מזלו הוא ימות יום אחד לפני המלך. מששמע כך המלך נבהל מאוד וציווה למשרתיו לשמור עליו מכל משמר לבל יאונה לו כל רע. הסבר נוסף: יעקב אבינו חשש שמא תעמוד לעשו זכות אחת של כיבוד אב ואם. שהרי יעקב אבינו לא קיים מצוה זו במלואה בהיותו ארבע עשרה שנה בבית שם ועבר ועשרים שנה בבית לבן. כמו כן חשש יעקב אבינו שמא יש לו עוון בכך שנשא שתי אחיות (למרות שבחו”ל לא קיימו את התורה). שני החששות האלו רמוזים בפסוק: “ ויירא ” - מרמז על מורא אב ואם, כמו שנאמר (ויקרא י ” ט, ג ’) : “ איש אמו ואביו תיראו ”; “ ויצר לו ” - מרמז על האיסור להתחתן ע שתי אחיות, שנאמר (שם י”ח): “ואשה אל אחותה לא תקח לצרור”. פרפראות - ומרדכי לא יכרע ולא ישתחווה ”והוא עובר לפניהם וישתחו ארצה שבע פעמים עד גשתו עד אחיו”: כתוב במגילת אסתר: “ וכל עבדי המלך אשר בשער המלך כורעים ומשתחווים להמן... ומרדכי לא יכרע ולא ישתחווה”. בגמרא מובא, שהיה למרדכי שטר חתום שבו נכתב שהמן הוא עבדו, ובכל אופן הפציר המן במרדכי שישתחווה לו, כדי שלא יתבזה בעיני אחרים. אמר המן למרדכי: מדוע אינך משתחווה לי? הרי גם הסבא שלך, יעקב, השתחווה לסבא שלי, לעשו! השיב לו מרדכי: יעקב אבינו אמר את הפסוק: “ שויתי ה ’ לנגדי תמיד ” והשתחווה לה’, ולא לישו. אמר המן למרדכי: אם כן, גם אתה תעשה כן 1 אמר לו מרדכי: יעקב אבינו יכול לעשות כן ללא חשש למראית העין, כאילו הוא משתחווה לעשו, שכן אז היו איתו רק אחד עשר ילדיו. להם הוא הסביר מראש את כוונתו, ולא היה חשש טעות. אבל אני, אם אשתחווה לך, יראו זאת כל העולם, ולא ידעו ולא יבינו שהשתחוויתי לה ’, ולא לך. אמר לו המן: אם כך יש לי עצה, כשתגיע לברכת ‘ מודים אנחנו לך ’ בתפילה ותכרע, אני אעבור לפניך. אמר לו מרדכי: בברכת ‘ מודים ’ אני סוגר את עיניי ולא מסתכל. אמר לו המן: אם כך כשתכרע ב’עלינו לשבח’ אעבור מולך. הבין מרדכי שלא יצליח להיפטר מעצת המן, ולכן ומרדכי לא יכרע ולא ישתחווה ” - גם כשאמר ‘ עלינו לשבח ’ לא כרע ולא השתחווה, כדי שלא יאמרו שהשתחווה להמן _ועיין מהר ” ם שיף בסוף מסכת חולין בדרושים נחמדים, וכן הביא גם הבא”ח.