השבת / הפרשה – בזוהר

השבת / הפרשה – בזוהר –פתח רבי יוסי ואמר מי זאת עולה מן המדבר כתימרות עשן מקטרת מר ולבונה מכל אבקת רוכל. מי זאת עולה, בוא ראה, בזמן שהיו הולכים במדבר השכינה הלכה לפניהם, והם היו הולכים אחריה שכתוב וה ’ הולך לפניהם יומם בעמוד ענן לנחותם הדרך ולילה בעמוד אש להאיר להם... ומשום כך כתוב אמר ה ’ זכרתי לך חסד נעוריך אהבת כלולותיך לכתך אחרי במדבר.... והשכינה הייתה הולכת וכל ענני הכבוד איתה. וכאשר הייתה השכינה נוסעת, היו נוסעים, כמו שכתוב ולפי העלות הענן מעל האוהל ואחרי כן יסעו בני ישראל... וכאשר היא עולה, אותו ענן עולה עד למעלה, וכל בני העולם רואים ושואלים ואומרים מי זאת עולה מן המדבר כתימרות עשן. שאותו ענן השכינה נראה עשן, מה טעם הוא עשן, מפני שהאש שהדליק אברהם ויצחק בנו, הייתה אוחזת ולא סרה ממנה וכאשר נאחזה אותה אש בתוכה היה עולה הענן. ועל כל זה, מקטרת מר ולבונה מה זה מקוטרת, נקשרת, נקשרת בשני צדדים אחרים. ענן של אברהם לימין ענן של יצחק לשמאל. מכל אבקת רוכל זה יעקב.