מפרשת השבוע

מפרשת השבוע – אשר בחר בנביאים טובים

פרשתנו מספרת על חלומות יוסף, ועל אחיו אשר מקנאים בו. כאשר מספר יוסף את החלומות לאביו, הוא גוער בו, ושואל לפשר החלומות. רבותינו במדרש (בראשית רבה פרשה פ"ד סימן י"א), דורשים את הפסוק "ויגער בו אביו", אמר הקב"ה ליעקב, גערת בבנך יוסף, כך יהיו גוערים בניך בנביאיכם. וכותב בספר בית השואבה (הקדמה) שהפטרת השבת נתקנה בהקשר למדרש זה, שהרי אנו מוצאים דוגמא לגערת העם בנביאים, אצל הנביא עמוס.

וכך מסופר בספר עמוס (פרק ז'), ירבעם בן יואש מלך ישראל המשיך בדרכי אבותיו לעבוד אלילים להשתחוות להם ולהחטיא את ישראל, הקב"ה שולח את הנביא עמוס מהישוב תקוע ללכת ולהוכיח את ישראל על מעשיהם, ומלמדים רבותינו שהנביא עמוס נתכנה בשם זה, כי היה עמוס בלשונו, כבד פה וכבד לשון, הוא מגיע אל בית אל ומוכח את עובדי האלילים הנמצאים שם, ומתנבא על ירבעם בן יואש שיגלה מישראל וימות בחרב. מיד עומד אחד מכוהני הבעל בשם אמציה, ובשמעו את דברי הנביא עמוס הוא מגרשו משומרון ואומר לו "חוזה לך ברח לך אל ארץ יהודה ואכול שם לחם ושם תנבא" (עמוס פרק ז' פסוק י"ב), דהיינו, לך וחזור למקומך בממלכת יהודה, ושם יקבל שכר לחם בעד נבואותיו, ובנוסף בבית אל אין לו מה לנבא כי מקדש בית אל שייך למלך, ובמעשיו הוא נקרא מורד במלכות. עמוס הנביא עונה לאמציה "לא נביא אנכי ולא בן נביא אנכי, כי בוקר אנכי ובולס שקמים" (שם פסוק י"ב), ובמילים אחרות, אם אתה מכנה אותי בשם "פרזיט ואוכל חינם, צא לעבוד!", תדע שאני אינני מנביאי השקר הנוטלים שכר כדי לנבא (רש"י), אלא אני הנני רועה בקר ועובד שקמים לחתכם שהיו ראויים למאכל בהמה. אמציה איננו מוותר, והוא הולך אל המלך

וכך מסופר במשנה במידות (פרק ב' משנה ג'), כשנכנסו היוונים לבית המקדש, פרצו את הסורג המקיף את חומת העזרה, אשר נבנה למחיצה בפני הנכרים שלא יכנסו לפנים ממנו, ופרצו בו י"ג פרצות, וכשחזרו החשמונאים וגדרו את אותם י"ג פרצות, תקנו שכל הנכנס לבית המקדש, חייב להשתחוות ולהודות לה' על נצחונם ועל אובדן מלכות יון. החשמונאים אינם בונים "שער נצחון" שם במקום הפרצות, ובוחרים להנציח את הנצחון בהשתחוויה הלל והודיה, זו דרכם של יהודים להודות ולהלל לשם ה' ללא הקמת "שערי נצחון", אלא בהלל ושבחה. וכן יראנו בבניין המקדש וירושלים! ומספר לו את דברי נבוא עמוס, וכי הוא מנסה למרוד בו, המלך דוחה את דבריו מכל וכל בגערה, ועונה לו שעמוס הוא נביא צדיק וקדוש, והקב"ה שלחו כדי לדבר דברי נבואה, והוא איננו מקבל לשון הרע על הנביא עמוס, ומוציא את אמציה בנזיפה.

ומובא בספר אליהו זוטא (פרק ז') שראה הקב"ה את הכבוד שכיבד ירבעם בן יואש את הנביא עמוס, ושילם לו שכרו, וזכה וארץ ישראל כולה נכבשה על ידו, ונחלתו גדלה מנחלת יהושע בן נון ומנחלת דוד המלך.

ועל אף שהיה מלך רשע, על מעשה אחד של כבוד, קיבל שכרו בעולם הזה! ולעומתו אמציה אשר זלזל בנביא עמוס, נענש כמבואר בספר עמוס (פרק ז' (פסוקים ט"ז- י"ז). ובתום ארבעים שנה מנבואת עמוס, הנבואה התקיימה, וממלכת ישראל גלתה מעל אדמתם, ושומרון נפלה לפני מלך אשור.

בהפטרת השבת מרמז הנביא את דברי תוכחתו לאמציה אשר מנע ממנו להינבא, "ועל הנביאים ציוויתם לאמור לא תנבאו" (פרק ב' פסוק י"ב), ופירש רש"י שהמדובר הוא באמציה שמנעו מלהינבא. ועל אלו הבורחים מדברי נבואה מפני הפחד מיראת העונש, אותם מוכיח הנביא "כי לא עשה ה' אלוקים דבר כי אם גלה סודו אל עבדיו הנביאים" (פרק ג' פסוק ז'). עם ישראל אשר זכה בנביאים טובים, ובדברי נבואה, בוחר לאטום אזנו משמוע דברי הנביאים.

בכל שבת וחג אנו מגלים דעתנו שדברי הנביאים אמת, בברכות ההפטרה: "אשר בחר בנביאים טובים, ורצה בדבריהם הנאמרים באמת, ברוך אתה ה' הבוחר בתורה ובמשה עבדו ובישראל עמו ובנביאי האמת והצדק". ויהי רצון ונזכה ללמוד לשמוע לדברי חכמים "ככל אשר יורוך"!

שבת שלום

הרב כפיר ברוך מבורך דדון