השבת / הפרשה – בזוהר

השבת / הפרשה – בזוהר – מקץ רנ"א, ע"א

וייראו האנשים כי הובאו בית יוסף. רבי יוסי אמר אוי להם לבני אדם שלא יודעים ולא מסתכלים בדרכי התורה. אוי להם בשעה שהקב“ה יבוא לתבוע מהם דין על מעשיהם ויקום הגוף והנפש לתת חשבון מכל מעשיהם, עד שלא ייפרדו הנפש מן הגוף.

ואותו יום הדין הוא. היום שספרים פתוחים ובעלי דין עומדים. מפני שאותו זמן עומד נחש בקיומו לנשוך אותו, וכל האברים רוגשים אצלו. והנשמה נבדלת מן הגוף, והולכת ושטה, ולא יודעת לאיזה דרך תלך, ולאיזה מקום יעלו אותה.

אוי לאותו יום, יום של רוגז וקצף אותו יום. משום כך צריך לו לבן אדם להרגיז יצרו כל יום, ולהזכיר לפניו אותו יום שיעמוד בדין המלך, אשר מכניסים אותו תחת הארץ להירקב, והנשמה נבדלת ממנו.

ושנינו לעולם ירגיז אדם יצר טוב על יצר הרע, וישתדל אחריו. אם הלך ממנו יאות, ואם לא יעסוק בתורה, שהרי אין לך דבר לשבור יצר הרע אלא התורה. אם הלך מוטב, ואם לאו יזכיר לו יום המוות כדי לשבור אותו.

פתגם השבוע – רבי חיים מאיר מוויזניץ – שבת

”לא תבערו אש... ביום השבת“ - אין להתחיל להבעיר את אש וחמימות השבת

ביום השבת עצמו - יש להתכונן מימות החול.