מעיינה של תורה

ממעיינה של תורה – פנינים רעיונות ומאמרים על פרשת השבוע

“וישא עיניו וירא את בנימין... ויאמר אלוקים יחנך , בני“ - עתה מברך יוסף את בנימין בלבד בחנינה מאת ה‘, שיהא חינו של הקב“ה חנון לו לעולם - ושעין ה‘ צופיה ומשגחת בחסדו עליו ובחסד, להשפיע להם טובו מתוך חן וגילוי אהבתו, מה שלא בירך את שאר אחיו, אמר רבי בנימין: לפי ששמענו חנינה שניתנה מאת ה‘ ב אחד עשר שבטי בני יעקב, שהיו בעולם באותו מעמד שחן ה‘ נטוי עליהם, כשאמר לעשיו: ”הילדים אשר חנן אלוקים את עבדך“, ולא שמענו עדיין חנינה בשבט בנימין שהרי עדיין באותו מעמד לא נולד, שהרי מיד עם לידת יוסף יצא יעקב מבית לבן, ובנימין לא נולד אלא אחרי פגישת יעקב עם עשו, בדרכו לבית אביו. והיכן שמענו גם לו שנתברך בחנינה, כאן מפי יוסף שמענו: ”ויאמר, אלוקים יחנך, בני“ - באותה ברכה שנתברכו כל אחיך, וטרם לא התברכת, התברך גם אתה, והרי כל שבטי ישראל - חנוני חנינתו של הקב“ה. (מדרש רבה המבואר)