מעיינה של תורה

ממעיינה של תורה – פנינים רעיונות ומאמרים על פרשת השבוע

“ויגש אליו יהודה“ - לבדו ניגש לדבר עם יוסף, וכל שאר האחים עומדים מן הצד, ואף שיהודה הוא הערב על בנימין, מכל מקום יש לדרוש למה לא יבואו האחים לעזרתו בטענה, ולמה מודגש שנית שיהודה הוא הניגש, זהו שאמר הכתוב: ”כי הנה המלכים נועדו, עברו יחדיו, המה ראו כן תמהו, נבהלו נחפזו, רעדה אחזתם שם“, לפי פשוטו המדובר בשבחה של ירושלים, ולא פורש באיזה מלכים הכתוב מדבר, למה נועדו, ולמה עברו, ומה התמיהה והבהלה הפחז והרעד שאחזתם? ולא מצאנו שני מלכים כאחד לירושלים עצמה הנועדים ועוברים בה ופחד אוחזם, ודרוש לעניינו, “כי הנה המלכים“ - זה יהודה, שהוא מלך לאחיו המנהיג וראש המדברים בהם, ויוסף - שהוא מולך במצרים; נועדו - שנתוועדו יחדיו בשעה זו, ”עברו יחדיו - אם נועדו, הרי הם במקום קבוע ומיועד מראש, ולא ”עוברים“ באקראי אלא דרוש לעניינו, עברו מלשון: עברה וכעס, וכלומר שניהם יחדיו באו לכלל כעס באותה שעה, זה נתמלא עברה על זה, וזה נתמלא עברה על זה; המה ראו כן תמהו - אחי יוסף, ויהודה עמהם, תמהו ממה שראו בבית יוסף, כמו שנאמר: ויתמהו האנשים איש אל רעהו - על מה שיוסף חולק כבוד מלכות ליהודה להושיבו בראש הסעודה; נבהלו נחפזו - בשעה שנתוודע אליהם יוסף וכמו שנאמר על אותה שעה: ולא יכלו אחיו לענות אותו...! רעדה אחזתם שם - אלו שאר השבטים אחי יוסף ויהודה שאחזם רעד מלכות, לשתוק בכל הדין שבין יוסף ויהודה, שכך אמרו: מלכים מדיינים כאן אלו עם אלו, אנו מה אכפת לנו להתערב בדבריהם?! נאה למלך, להיות מדיין עם מלך ולא שהדיוטות יתערבו בהם, וזהו: "ויגש אליו יהודה" – יהודה ניגש לדבר, וכל האחים עומדים מן הצד. (מדרש רבה המבואר)