הרב מרדכי אליהו זצ"ל – דברי מרדכי

מדברי הרב מרדכי אליהו זצ"ל – דברי מרדכי

שיחות ומאמרים - בחירת מנהיג בישראל

”ומשה היה רעה את צאן יתרו חתנו כהן מדין וינהג את הצאן אחר המדבר ויבא את הר האלוקים חרבה“

”אמרו רבותינו: כשהיה משה רבינו ע“ה רועה צאנו של יתרו במדבר, ברח ממנו גדי ורץ אחריו, עד שהגיע לחסית. כיון שהגיע לחסית נזדמנה לו בריכה של מים ועמד הגדי לשתות. כיון שהגיע משה אצלו אמר: אני לא הייתי יודע שרץ אתה מפני צמא, עייף אתה. הרכיבו על כתפו יהיה מהלך. אמר הקב“ה: יש לך רחמים לנהוג צאנו של בשר ודם כך? חייך, אתה תרעה צאני ישראל“ (מדרש רבה שמות פרשה ב‘, ג‘).

ממדרש זה למדים אנו את מידת רחמנותו של משה רבינו, שכאשר ברח ממנו הגדי, רץ משה אחריו עד שהשיגו. הוא לא רדף אחריו כשאר רועי הצאן אשר דואגים לצאנם ולבהמותיהם רק כדי להרוויח כסף ממכירתם, אלא מחמת גודל רחמנותו על הגדי.

במקומות רבים אנו מוצאים אצל משה רבינו את מידת הרחמנות. הנה כשגדל ויצא לראשונה אל אחיו לראות בסבלותם, ראה ”איש מצרי מכה איש עברי מאחיו“. משה לא יכול היה לסבול זאת, וכשלא יכול היה להצילו בדרך הטבע. הרגו בשם המפורש.

וכן כאשר הגיע למדין, וראה כי הרועים מגרשים את בנות יתרו, מיד קם להושיען ולהצילן.

מאידך כאשר זוכה משה לראות את השכינה במראה הסנה, ואומר לו ה‘: ”ראה ראיתי את עני עמי אשר במצרים... וארד להצילו... ועתה הנה צעקת בני ישראל באה אלי“, ולכך, ”ועתה לכה ואשלחך אל פרעה והוצא את עמי בני ישראל ממצרים“. על כך ענה משה רבינו, איש הרחמים והחסד: ”מי אנכי כי אלך אל פרעה“ ובמדרש רבה פרשה ג‘, ד‘, פירשו את התלבטותו). לכאורה צריך היה משה לצאת מיד לישע עם ישראל ולגאלו, מחמת רחמיו המרובים על עמו, והיה עליו לענות לקב“ה: הנני מוכן! כיצד מתיישב סירובו של משה לגאול את ישראל עם מידת רחמנותו הגדולה?

סירובו של משה רבינו ע“ה מובן ע“פ דברי רש“י: ”מי אנכי כי אלך אל פרעה וכי אוציא את בני ישראל ממצרים“ - ”מי אנכי - מה אני חשוב לדבר עם המלכים? וכי אוציא - מה זכו ישראל שייעשה להם נס ואוציאם ממצרים? משה מעלה שני נימוקים לסירובו להיות הגואל של עם ישראל: הראשון - אם ה‘ רוצה לגאול את עמו, יש יותר ראויים מני, כגון אהרן, אך אני איני ראוי לדבר עם המלכים; השני - הרי עדיין לא הושלמו ארבע מאות שנה של גזירת ”ועבדום ועינו אותם“, ואם כן צריך זכות ונס כדי להוציאם.

על כך עונה לו ה‘: על מה שאמרת שאינך ראוי להנהגה וכי יש טובים ממך - אני הוא היודע מי ראוי להנהגה ואני קובע שאתה תנהיג. ומה שאמרת שעם ישראל אינם ראויים - אל לך לדבר סרה על עם ישראל. ועוד, מטרת היציאה ממצרים היא: ”בהוציאך את העם ממצרים תעבדון את האלוקים“, וכתוב (משלי ו‘, כ“ג): ”כי נר מצוה ותורה אור“, וכאשר אדם מקבל על עצמו ללמוד תורה, הרי זה כאילו הוא כבר לומד תורה. לכן עם ישראל ראויים להיגאל, שכן מעכשיו כבר יש להם קדושה בעצם המוכנות לקבלת התורה לעתיד.

מכל מקום למדנו, שמשה מסרב לקבל את השליחות בשל ענוותנותו הרבה.

פרפראות - ויברח משה מפני פרעה

”ויברח משה מפני פרעה“.

על פסוק זה מביאים חז“ל במדרש (עיין מדרש תנחואמא מסעי, ובילקוט סיפורים עמוד י“א): מעשה במלך גוי ששלח גזירות רעות מן המלכות לגדולי ציפורי בשבת. באו ושאלו את רבי אלעזר בן פרטה מה לעשות. אמר להם: עד שאתם שואלים אותי, לכו ושאלו את יעקב ואת משה ואת דוד. ביעקב כתיב: ”ויברח יעקב שדה ארם“; במשה כתיב: ”ויברח מפני פרעה“; בדוד כתיב: ”ודוד נס וימלט.

יש להבין: מדוע לא ענה להם תשובה ישירה: ”תברחו!“

אלא יש לומר, שרבי אלעזר בן פרטה חשש שהיו שם מרגלים, ולכך ענה לשואלים בלשון רמז, ובאומרו: ”תשאלו את משה רבינו“ וכ“ו רמז להם שיברחו מהמקום.