ימי השובבי“ם

ימי השובבי“ם

ימי השובבי"ם נקראים כך על שם הפסוק: "שובו בנים שובבים, ארפה משובותיכם" (ירמיה ג', כ"ב), שמשמעותו: אתם בנים, שובו אלי למען ארפא ואסלח על המרידה שמרדתם בי.

התיבה "שובבים" מציינת פרשה מן התורה שאנו קוראים בשבתות: מפרשת שמות עד פרשת משפטים. בשנה מעוברת מוסיפים שתי פרשות: תרומה ותצווה, ואז נקראים שבועות אלה בשם: "שובבי"ם ת"ת".

בספרים הקדושים מובאים דברים מרו

ממים על אודות ערכם של ימים אלו. מובא שם ששובבי"ם הם כמו עשרת ימי תשובה זמן שמקובלת בו התפילה כמו בעשרת ימי תשובה. מטרת ימי השובבי"ם לתקן את המידות, לקדש את החושים ולשמור את האדם מעצבות, מכעס ומגאווה.

בראש השנה וביום הכפורים אנו אומרים: "ותשובה ותפילה וצדקה – מעבירין את רוע הגזרה". גם בימי השובבי"ם עלינו להשתמש בכל שלוש הדרכים כדי להיטהר.

"תשובה" - כוללת תעניות ועמלות בתורה; ו"תפילה" - לשפוך שיח בלב נשבר לפני הבורא ולהרבות באמירת תהלים; ו"צדקה" - להוסיף ולתרום יותר ממה שהוא רגיל לתת בשאר הימים.

דרכי התשובה הקשורות לימי השובבי"ם הן:

· יש המתענים ביום חמישי מדי שבוע. יש קהילות שבהן נהוג להתענות רק פעם אחת בכל ימי השובבי"ם. כיום, שירדה חולשה לעולם וקשה להתענות, התקינו "סדר פדיון תענית". את הכסף שתורמים תמורת התענית צריך לחלק לעניים בו ביום.

· כוח הצדקה מועיל מאד, בפרט בימי שובבי"ם, וכל המוסיף מוסיפים לו מן השמים.

· כאמור, מקובל לקרוא בספר תהלים בימי השובבי"ם. יש קהילות שבהן אומרים את כל ספר התהלים בליל שישי באשמורת הבוקר, ויש שמסיימים אותו בשבת קודש.

· מקבלים על עצמם "תענית דיבור", הנזהר בדיבורו בימים אלו, עושה תיקון לנפשו.

· בלילות הארוכים של חודשי החורף מרגישים בצורך להתחזק בתורה ובמצוות, לכן מזכים אותנו. וימי שובבי"ם בהזדמנות ליישר את מעשינו ולהגיע למדרגה של "בנים למקום“, בנים לבורא יתברך.