הרב מרדכי אליהו זצ"ל – דברי מרדכי

מדברי הרב מרדכי אליהו זצ"ל – דברי מרדכי

שיחות ומאמרים - קבלת התורה והמצוות ללא תנאים

”עלה אלי ההרה והיה שם ואתנה לך את לחות האבן והתורה והמצווה אשר כתבתי להורתם“:

”כל שש מאות ושלוש עשרה מצוות בכלל עשרת הדברות הן, ורבינו סעדיה פירש באזהרות שייסד לכל דיבור ודיבור מצוות הכלולות בו“ (רש“י, וראה במדרש רבה נשא פי“ג ט“ז).

”תאני ר‘ אלעזר: באלון אמירן אתגליפו כל פקודי אורייתא“ (זוהר הקדוש שמות דף צ‘).

כאשר נתן הקב“ה לישראל את עשרת הדיברות, רמז בכל דיבור ודיבור את המצוות התלויות בו. זאת כדי שלא יאמרו ישראל למשה רבינו: קיבלנו עלינו אך את עשרת הדיברות ולא יותר. כאשר אמרו ישראל: ”נעשה ונשמע“ קיבלו עליהם את עשרת הדיברות ואת כל תרי“ג המצוות הכלולות בהם, ובכללן גם את מצות ”ועשית ככל אשר יורוך“, הכוללת את כל המצוות שמדרבנן [כלשון הרמב“ם: ”וכן כל המצוות שהן מדברי סופרים... והיכן ציוונו בתורה? שכתוב בה: ’אשר יאמרו לך תעשה‘. נמצא עניין הדברים והצען כך הוא: ,אשר קידשנו במצוותיו - שציווה בהן לשמוע מאלו - שציוונו להדליק נר חנוכה או לקרות את המגילה“].

בזה מבואר מאמר חז“ל: ”‘ויאמר ה‘ מסיני בא‘ - נגלה על בני עשו ואמר להם: מקבלים עליכם את התורה? אמרו לו: מה כתיב בה? אמר להם: ’לא תרצח‘. אמרו לו: זו היא ירושה שהוריש לנו אבינו.... נגלה על בני עמון ומואב... מה כתוב בה? אמר להם: ’לא תנאף‘. אמרו לו מניאוף נגלה על בני ישמעאל... אמרו לו: מה כתוב בה? אמר להם: ’לא תגנוב‘, אמרו לו: בזו הברכה שנתברך אבינו... וכשבא אצל ישראל ’מימינו אש דת למו‘. פתחו כולם פיהם ואמרו: ’כל אשר דיבר ה‘ נעשה ונשמע‘“. והדבר קשה: אומות העולם רואים שהקב“ה רוצה לתת להם חמדה גנוזה שהייתה לפניו תתקע“ד דורות קודם שנברא העולם, ואינם רוצים לקבלה בשביל מצוה אחת?!

מיהו עפ“י דברינו מבואר, שאומות העולם ידעו שאין המדובר במצווה אחת. כאשר אמר הקב“ה לבני עשו: ”לא תרצח“, נכללו באיסור זה עוד כשלושים מצוות הקשורות בו, כגון: מצות מעקה, לא תעמוד על דם רעך, מצות דיינים, עגלה ערופה, דיני בור, נזיקין, לא להלבין פני חברו שהוא כשופך דמים ועוד. כך גם כאשר אמר לבני ישמעאל: ”לא תגנוב“, נכללו באיסור זה כעשרים וחמש מצוות התלויות בה, כגון: שלא להונות, איסור רמאות, ריבית, לא תעשו עוול במשפט, לא לשקר, דיני שומרים, וכן לא תגנוב דעת הבריות ועוד.

על כך אומרות אומות העולם לקב“ה: ”אמנם מצווה אחת אמרת לנו, אך כלולות בה מצוות רבות, מצוות שאין בני האדם יכולים לקיים אותן“. ואם אין התורה ”תורת חיים“ עבורם ואינם יכולים לקיימה, כיצד יקבלוה?!

אך עם ישראל לא שאלו על התורה כל ועיקר. הקב“ה מציע להם לקבל את התורה, והם מיד עונים ואומרים: ”נעשה ונשמע“. כפי שהסביר רש“י על הפסוק: ”ברכו את ה‘ מלאכיו גיבורי כוח עושי דברו לשמוע בקול דברו“; ”‘עושי דבר לשמוע‘ - מוכנים לעשות קודם שישמעו, ולא כדרך שאר עבדים ששומעים תחילה את הדבר לידע אם יכולים לקבלן עליהן אם לאו“. וכן ביאר על הפסוק: ”קראת להן בני בכורי ישראל“ - ”שהיה גלוי לפניך שהן עתידים לומר לפניך בסיני ’נעשה ונשמע‘, לקבל עולך מאהבה כבנים“. כדי שלט לתן פתחון פה לאדם להתחמק מעולה של תורה, באומרו רק עשרת הדיברות אמרנו ”נעשה ונשמע“, אמרה התורה הקדושה: ”ואתנה לך את לחות האבן והתורה והמצווה אשר כתבתי להורותם“ - הן מצוות דאורייתא והן מצוות דרבנן.

פרפראות - בשר וחלב בשבועות

“ראשית בכורי אדמתך תביא בית ה‘ אלוקיך לא תבשל גדי בחלב אמו“

מנהג ישראל בחג השבועות לאכול מאכלי חלב ולכך סיבות שונות (או“ח סי תרצ“ח). דבר זה נרמז בפסוק: ”ראשית ביכורי אדמתך תביא“ - היינו בחג הביכורים, שהוא חג השבועות; וסמיך ליה: ”לא תבשל גדי בחלב אמו“ - דהיינו: בשעה שבא לאכול מאכלי בשר, כפי שנוהג בכל יום טוב, לא יאכלום ביחד עם מאכלי החלב המיוחדים לחג השבועות.