הרב מרדכי אליהו זצ"ל דברי מרדכי

שיחות ומאמרים - תמיד בעשיית המצוות ידועה מחלוקת הראשונים בין הרמב ” ן לבין רש ” י לגבי “ נר התמיד ”: האם נר “שמן זית זך כתית למאור להעלות נר תמיד”: התמיד דולק עשרים וארבע שעות או רק כל הלילה. לדעת רש ” י, מצות הדלקת המנורה היא רק בלילה, וזו לשונו: “ כל לילה ולילה קרוי ‘תמיד’, כפי שאתה אומר: ‘עולת תמיד’, ואינה אלא מיום ליום. וכן במנחת חביתין נאמר ‘ תמיד ’, ואינה אלא מחציתה בבוקר ומחציתה בערב. ‘ מערב עד בוקר ’ - תן לה מידתה שתהא דולקת מערב עד בוקר, ושיערו חכמים חצי לוג ללילי טבת הארוכים, וכן לכל הלילות, ואם יוותר אין בכך כלום”. ואכן בפרשת לחם הפנים פירוש המילה “תמיד” היא משבת לשבת. לעומתו, סובר הרמב”ן שכוונת המילה “תמיד” היא, שעל המנורה להיות דולקת במשך כל שעות היממה, וזו לשונו (ד ” ה ” להעלות נר תמיד ”) : “ כל לילה ולילה קרוי ‘ תמיד ’ וכ ” ו לשון רש ” י. ומדרש רבותינו אינו כך, אלא כך שנו בספרי: ‘ יאירו שבעת הנרות ’... הא כיצד ‘ לפני ה ’ תמיד ’, שהוא נר מערבי דולק תדיר, שממנו מדליקים את המנורה בין הערביים... לפי שהוא תמיד לעולם”. [מחלוקת זו קשורה לשאלה: מתי התרחש נס החנוכה: האם בכ ” ה בכסלו או בליל כ ” ו. הגמרא בשבת אומרת: כי החשמונאים נכנסו להיכל ביום כ ” ה, ולכן הדליקו את המנורה בליל כ”ו. ואילו לדעת הרמב ” ן אמנם נכנסו ב -כ ” ה, אבל הדליקו את המנורה מיד באותו יום]. מצינו במקומות נוספים את המושג “ תמיד ” , ובכל אחד מהם יש לפרש כפי עניינו. הנה כתב הרמ”א (אורח חיים סימן א’, סעיף א’): “’שויתי ה’ לנגדי תמיד ’ - הוא כלל גדול בתורה ובמעלות הצדיקים אשר הולכים לפני האלוקים”, וברור שכאן אין מחלוקת, וכולם מודים שבכוונה במילה “ תמיד ” הוא יומם ולילה. לעומת זאת, בסוף אורח חיים בשולחן ערוך (סימ ’ תרצ ” ז) כתוב: “ וטוב לב משתה תמיד ”, וכאן הכוונה ל ” תמיד ” - כשיטת רש ” י, דהיינו לעיתים מזומנות. כלומר “שויתי ה’ לנגדי תמיד” צריך להיות ביום ובלילה, אולם “טוב לב משתה תמיד” יש לקיים בימי הצלה, נס ומועד. אז יזכור האדם את חסדי ה ’ אשר גבר עליו. הרי “ תמיד ” שאיננו רצוף. ויש להבין: היאך אפשר לקיים “ שויתי ה ’ לנגדי תמיד ” גם ביום וגם בלילה? ביום יכול האדם להעמיד לנגד עיניו את הקב ” ה, ומתוך כך ליראה ולאהבה אותו ולקיים את מצוותיו; אך בלילה בעודו ישן, כיצד יעשה זאת? אלא כאשר אדם הולך לישון מתוך דברי תורה, קורא קריאת שמע על המיטה, קורא תיקון חצות, וקם בבוקר בהודאה ובתפילה לבורא יתעלה ויתברך באמירת “ מודה אני ” - נמצא שבכל יומו, מבוקר עד ערב, הוא מעמיד את ה’ לנגדו, ובזה היא עבודת “תמיד”. פרפראות - כתית - המנורה במקדש אומר בעל הטורים, שבפסוק זה רמוז משך הזמן שהמנורה דלקה בשני בתי המקדש, וז”ל: ”ואתה תצוה את בני ישראל ויקחו אליך שמן זית זך כתית למאור להעלות נר תמיד” “ כתית, רמז ת ” י (ארבע מאות ועשר) ת ” כ (ארבע מאות ועשרים) שנים היה נוהג הדלקת המנורה”. משך זמן ההדלקה היה מוגבל לתקופת קיומם של בתי המקדש, וכאשר חרבו הופסקה הדלקת הנרות במנורה. בית ראשון עמד ת ” י שנים, ובית שני עמד ת ” כ שנים - בסך הכל יוצא שהמנורה דלקה שמונה מאות ושלושים שנה כמניין כתי”ת. וכתב בספר תולדות יצחק, שבבית המקדש השלישי לא תוגבל הדלקת המנורה, שכן הבית יהיה קיים לעד. דבר זה רמוז בהמשך הפסוק: “להעלות נר תמיד” - בבית המקדש השליש תדלק המנורה “תמיד”, לעד ולעולמי עד.