פרשת השבוע

חבל שלא באתי להתפלל בבית הכנסת בקיץ ה תשס"ה נעקרו יישובי גוש קטיף ממקומם. לאחר דיון נרחב בכנסת ובשיח הציבורי, הוחלט כי בתי הכנסת באותם ישובים לא יהרסו ויש להותירם על מקומם ולא להחריבם. באותה שנה, בח' באלול, יצאו כוחות צה"ל מן הרצועה, ומיד נכנסו המון פורע ערבי, ולקול שירה ומחולות, עלו על גגות בתי הכנסת, השחיתו מכל הבא ליד, נפצו חלונות ושרפו את בתי הכנסת אשר נותרו לפליטה בגוש קטיף. לאחר המקרה הנורא, תושבי גוש קטיף הוציאו אלבום תמונות המספר על אותם בתי כנסת, אשר היו בנויים לתלפיות ובסופם המר נשרפו ונעקרו ממקומם. אחד מעקורי גוש קטיף כבדני באלבום זה, ובדרכי לאזכרה משפחתית לקחתי עמי אלבום תמונות זה, בכדי לעיין בו בזמן הנסיעה. במהלך האזכרה פגשתי אחד מהנוכחים אשר הכרתיו וידעתי שהתגורר באחד הישובים אשר נעקרו, ניגשתי אליו, והראיתי לו תמונות מבית הכנסת בישוב אשר היה ואיננו בו התגורר, הלה התבונן בתמונות מימים יפים בהם בתי הכנסת עמדו על תילם ביופיים והדרם, אל מול הים ודקלים גבוהים, ובתמונה ניתן לראות את חזית בתי הכנסת חדריו ועליותיו בבחינת "זה אלי ואנוהו". וממול תמונות אלו נצבו תמונות מימים עגומים, בהם בתי הכנסת שרופים הרוסים וחרוכים. האיש הנזכר אשר איננו שומר תורה ומצוות, הצטמרר אל מול התמונות אשר ראו עיניו, ובכה בכי תמרורים, ובעודו נשנק בדיבור אמר: "הייתי גר שם, וביתי היה ממול בית הכנסת, והאמת שלצערי לא זכיתי לבקר שם כמעט מעולם, וחבל... אילו היה קיים בית הכנסת הייתי בא להתפלל בו..." על פי מעשה זה ניתן להבין את פסוקי הפטרת השבת (יחזקאל פרק מ"ג), בהפטרה מצווה הנביא יחזקאל ע"י הקב"ה, לומר ולהראות לעם ישראל את צורת בית המקדש,את "תכונתו", דהיינו, לשכות ותאי בית המקדש, "מוצאיו ומובאיו", הם השערים, "וכל צורתו", צורת כל מקום ומקום, "ואת כל חוקותיו", מה היו מניחים בכל לשכה ותא, צורת הפתחים והקירות, עזרת כוהנים ישראל והנשים, צורת המזבח וההקרבה. ומטרת כל סיפור דברים אלו "ויכלמו מעוונותיהם", ולכאורה כיצד ייכלמו מעוונותיהם על ידי שמיעת צורת בית המקדש?, והנראה לבאר בס"ד שרבים מן העם באותה העת היו עובדי עבודה זרה, וחלקם אף לא פקדו את בית המקדש, וכאשר שמעו מפי הנביא יחזקאל את גודל יופיו והדרו של בית המקדש, התעוררו לתשובה ונכלמו מעוונותיהם להבין מה הפסידו. נלמד אנו לכבד "מקדש מעט", בתי כנסיות ובתי מדרשות ומהרה נזכה לבניין בית המקדש ביופיו תחזינה עיננו.