השבת / הפרשה – בזוהר

השבת / הפרשה – בזוהר – כי תשא קצ"ד ע"א

ויתנצלו בני ישראל את עדים מהר חורב. שהועברו מהם אלו המזוינים, שהתחברו בהם בהר סיני, כדי שלא ישלוט בהם אותו נחש רע. כיון שהועבר מהם מה כתוב ומשה יקח את האוהל ונטה לו מחוץ למחנה הרחק מן המחנה. אמר רבי אלעזר, מה זה הפסוק אצל זה. אלא כיון שידע משה שהועברו מהם מישראל אלו כוחות עליונים, אמר הרי ודאי מכאן והלאה נחש רע יבוא לדור בניהם, ואם יקום המקדש כאן בניהם יטמא מיד, ומשה יקח את האוהל ונאה לו מחוץ למחנה הרחק מן המחנה, מפני שראה משה שהרי אז ישלוט נחש רע, מה שלא היה מלפני זה. וקרא לו אוהל מועד. וכי לא היה מקודם אוהל מועד, אלא מקודם אוהל סתם, עכשיו אוהל מועד. מהו מועד. רבי אלעזר אמר לטוב, רבי אבא אמר לרע. רבי אלעזר אמר לטוב, מה מועד שהוא יום שמחת הירח שמתווספת בו קדושה, לא שולטת בו פגימות, גם כאן קרא לו בשם זה, להראות שהרי התרחק אוהל מבניהם ולא נפגם. ועל כן קרא לו אוהל מועד כתוב. ורבי אבא אמר לרע, שהרי מקודם היה אוהל סתם כמו שאתה אומר אוהל בל יצען בל יסע יתדותיו לנצח. ועכשיו אוהל מועד. מקודם לתת חיים ארוכים לעולם, שלא ישלוט בהם המוות. מכאן והלאה אוהל מועד כמו שאתה אומר ובית מועד לכל חי. עכשיו ניתן בו זמן וחיים קצובים לעולם. מקודם לא נפגם ועכשיו נפגם. מקודם חברות וזיווג ללבנה בשמש שלא יסורו. עכשיו אוהל מועד , זיווג שלהם מזמן לזמן. ומשום כל וקרא לו אוהל מועד מה שלא היה קודם.

מועד , זיווג שלהם מזמן לזמן. ומשום כל וקרא לו אוהל מועד מה שלא היה קודם.

פתגם השבוע – רבי משה חיים לוצטו – עבודת הבורא

האדם לא נברא אלא להתענג על השם וליהנות מזיו שכינתו,

שזהו התענוג האמיתי והעידון הגדול מכל העידונים שיכולים להימצא.