השבת / הפרשה – בזוהר צו כ"ז ע"א

השבת / הפרשה – בזוהר צו כ"ז ע"א

רבי אחא פתח ואמר והאש על המזבח תוקד בו מדוע? ובער עליה הכהן עצים בבוקר מדוע? וכהן מדוע? והרי שנינו אש בכל מקום דין היא, והכהן מצד הימין הוא בא ורחוק הוא מן הדין, שהרי הכהן לא מזדמן בדין לעולמים, וכאן הוא צריך להבעיר דין בעולם שכתוב ובער עליה הכהן.

אלא כך למדנו, בן אדם שבא לחטוא לפני אדונו, הוא שורף עצמו בשלהבת של יצר הרע. ויצר הרע הוא מצד רוח הטומאה הוא בא, ואז שורה בו רוח הטומאה. ולעיתים נכרים קרבנות שבאים מזה הצד, וצריך להקריב על המזבח כדומה לו, ולא נכלה ולא מתבטל אותו רוח טומאה, בן מבן אדם, ובין מאותו צד שבא ממנו, אלא באש המזבח, שאותה אש מבערת רוח טומאה ומינים רעים מהעולם, והכהן בזה מכווין לתקן האש, שתבער מינים רעים מהעולם.

ועל כן צריך שלא יכבו אותה לעולמים, ולא ייחלש כוח וחוזק שלה כח, לשבור הכח של חוזק אחר רע מהעולם. והכהן יסדר עליו אש בבוקר בבוקר, בזמן ששולט הצד שלו ונתעורר בעולם, כדי לבשם העולם, ונכנעים דינים ולא מתעוררים בעולם. ולכן שנינו אש אוכלת אש. אש שלמעלה אוכלת אש אחר, אש המזבח אוכלת אש אחר. ועל כן אש זו לא תכבה לעולמים והכהן מסדר אותה בכל יום.

פתגם השבוע – רבי מנחם מנדל מקוצק – האדם

נוח לו לאדם שיסתכל לתוך עצמו ויראה מה מתרחש בו,

מאשר יסתכל בשמים ויראה מה מתרחש בהם.