מדברי הרב מרדכי אליהו זצ"ל – דברי מרדכי

מדברי הרב מרדכי אליהו זצ"ל – דברי מרדכי

”אין ’צו‘ אלא זירוז, מיד ולדורות. אמר רבי שמעון: ביותר צריך הכתוב לזרז במקום שיש בו

שיחות ומאמרים - ציווי על הזריזות

”צו את אהרן ואת בני לאמר“:

חסרון כיס“ (רש“י בשם תורת כוהנים ו‘, א‘)

עלינו להבין את הצורך בזירוזם של אהרן ובניו. אילו היה מדובר בבני אדם רגילים, או אפילו בכוהנים רגילים, היה יותר מובן הצורך לזרזם, בייחוד במקום שיש בו חסרון כיס. אבל כאן אנו עוסקים באהרן הכהן! האם באמת צריך משה לזרז את אהרן? האם צריך לומר לאהרן שלא יחשוש לחסרון הכיס, ויעשה את קרבן העולה כמשפטה?! זאת ועוד, אפילו חסרון הכיס שיש בקרבנות אינו פוגע באהרן, שכן הוא רק המקריב את קרבן העולה, ואת דמיה משלם הבעלים. הרי שלאהרן עצמו אין שום הפסד אישי מכך.

המפרשים מסבירים, כי בעולה אכן יש הפסד לכהן, בשונה מקרבנות חטאת ואשם. באלו האחרונים מקבל הכהן את הבשר שנשתייר מהקרבן, ואילו קרבן עולה ניתן כליל לה‘, ואין לכהן המקריב אותו אלא העור.

אולם תירוץ זה קשה: הפסד זה אינו נחשב חסרון כיס, אלא לכל היותר מניעת רווח. האם יש חשש שמא אהרן הכהן יתרשל במלאכתו בגלל שיכול היה להרוויח רווח נאה יותר בעבודה אחרת?!

אלא צריך לומר כך: העולה הנזכרת בפרשה זו באה לכפר. לדעת רש“י (א‘, ד‘ עפ“י תורת כוהנים א‘, ל“א) העולה מכפרת על איסור עשה ועל לאו הניתק לעשה; במדרש (ויקרא רבה ז‘ ג‘) כתוב, שהעולה באה לכפר על ”הרהור הלב“.

מעלתו של אהרן הכהן הייתה בכך שהוא חס על ממונם של אחרים, של אלו שצריכים להקריב קרבן עולה ככפרה על ביטול מצוה או על הרהור הלב.

אהרן, שהיה ”אוהב שלום ורודף שלום“ (אבות א‘, י“ב), התפלא: כיצד יכול אדם להרהר בליבו, להתגאות, לבוא מתוך כך לעשיית איסורים, ועוד בסופו של דבר להגיע כתוצאה מכך לחסרון כיס? מתוך רחמים על בעל הקרבן ועל ממונו, היה חשש שירפו ידיו של אהרן הכהן כיון שיחפש זכות על מביאי הקרבן שיהיו פטורים, והוא לא יעבוד בזריזות. כנגד מצווה התורה את אהרן שיזדרז במלאכת הקרבן.

מכל מקום רואים אנו כי כל גאווה - סופה חסרון כיס. לכן אמרה התורה: כיון שהאדם נכשל בגאווה, יקריב את הקרבן בזריזות, כדי לכפר על גאוותו.

מכאן ילמד כל אדם: ”זאת תורת“ - יעסוק האדם בתורה וישבור את הגאווה שבליבו; ואם לאו, אם אין הוא עוסק בתורה - ”היא העולה“, תיקונו הוא שיביא קרבן עולה, הנשרפת באש, כדי לרמז לאדם שהוא יושב בחושך ואש הגאווה יוקדת בו. כאשר יקריב הכהן הקרבן ברשפי אש, שלהבת קודש ובהתלהבות, תתקן האש של המצוה את אש הגאווה.

פרפראות - חסרון כיס במקום הגאווה

”היא העולה“

במדרש רבה (פרשה ז‘, ג‘) הובאו דברי רבי שמעון בר יוחאי: ”אין העולה באה אלא על הרהור הלב. אמר רבי לוי: מקרא מלא הוא (יחזקאל כ‘, ל“ב): ’והעולה על רוחכם היו לא תהייה‘“.

זהו רבי שמעון שאמר (רש“י ו‘, ב‘ עפ“י ספרא צו א‘) בתחילת הפרשה: ”ביותר צריך הכתוב לזרז במקום שיש חסרון כיס“.

בוא וראה, אומרים לו לבעל הגאווה: אתה שמתגאה ומהרהר בליבך, ומה שכרך? שנואי ומרוחק מלפני המקום ברוך, וממונך נחסר בחסרון כיס.

עזוב את דרכך הרעה, שאין לך מידה מגונה יותר מהגאווה, ואין לך מידה משובחת ומעולה יותר מהענווה.