מפרשת השבוע – עבודת המולך של דורנו

מפרשת השבוע – עבודת המולך של דורנו

בהפטרת השבת מוכיח הנביא ירמיהו את העם על עבודת הקורבנות אשר נעשים בעוד העם איננו שומע לקול ה'. ובין היתר מוכיח הנביא את העם על העבודה זרה ועל בניית "במות התופת אשר בגיא בן הינום לשרוף את בניהם ואת בנותיהם באש" (ירמיהו פרק ז' פסוק ל"א).

פולחן אלילי זה הנקרא בשם "המולך", היה העברת בניהם ובנותיהם באש, וכך ביארו רבותינו, "התופת", על שם שהיו מרקדים ומכים בתופים, כדי שלא ישמע האב צעקת בנו, כשהיו מעבירים אותו באש, ו"הינום", נקרא על שם שהיה התינוק מנהם וקול נהימותיו עולה. (רש"י ורד"ק מלכים ב' פרק כ"ג פסוק י').

רבותינו הוסיפו לתאר במדרש, המולך היה מחוץ לירושלים במקום מובדל, וכיצד היה עשוי, היה צלם, והיה לו שבעה חדרים, והמולך היה לפנים מהם, פניו היו של עגל וידיו פשוטות כאדם שפותח ידיו לקבל מחברו, והיו מסיקין אותו מבפנים מפני שהיה חלול, וכל אדם נכנס לפי קרבנו, כל מי שהביא עוף היה נכנס לחדר הראשון ומקריב, צאן לשני, שה לשלישי, עגל לרביעי, פר לחמישי, שור לששי, ומי שהיה מקריב את בנו הכניסו אותו לשביעי, והוא נושקו ועל זה נאמר (הושע פרק י"ג פסוק ב')" זובחי אדם עגלים ישקון", והיו נותנים את הבן לפני המולך, והיה מסיק מבפנים עד שהיו ידיו נעשות כאור, והכומרים נוטלים את התינוק ונותנים אותו לתוך ידיו של המולך, והיו מביאים תופים ומקישים בהם בקול חזק שלא יהא קולו של התינוק יוצא, ואביו שומע ומעיו הומים, והתינוק היה נוהם מכוח האש, ואלו שעמדו נהמו ואמרו "יהנה לך, יערב לך, יבסם לך" (תנ"י ואתחנן הוספה ב').

ומדרש נוסף מספר כיצד היו משפיעים על האנשים להקריב בניהם למולך, היה הכומר הולך לאיש אחד ואומר לו, צלם פלוני שלחני אליך כי שמע שיש לך הרבה בנים, ושואל למה אין אתה מקריב אחד מהם לקרבן, השיב לו האיש, הבנים אינם ברשותי, אחד שומר כלי הכסף, ואחד שומר כלי הזהב, ואחד רועה הצאן, ואחד רועה הבקר, אמר לו אם תלך לעבודה זרה לבד ולא תביא שום קרבן היא תכעס עליך, אמר לו, יש לי בן קטן שהוא בבית רבו, המתן עד שיבוא ואני אתננו לך ואתה תקריב אותו לעבודה זרה (ילקוט מדרשי חז"ל ויקרא, איכ"ר פ"א ל"ו, פסק"ר פ"ל בפירוש מהרז"ו).

כל התיאורים המזעזעים הללו של פולחן אלילי בהקרבת בני אדם, נראים כתיאור מעשי זוועה אווילי של אנשים חסר רחמים, אך כשם שיש העברת בניו ובנותיו למולך בגוף, יש עבודת המולך לנשמה, באופן ששורף את נשמת בניו ובנותיו. רבותינו גדולי הדורות קבעו שמי שאינו מחנך את בניו ובנותיו בדרך התורה, הרי זה כשורף נשמתם למולך.

יש השולח בניו ובנותיו למוסדות חינוך שאינם על פי דרך התורה כדי שיצאו חכמים, או מוסדות המפתחים כושר הגוף, או מוסדות המלמדים עסקים וכסף, וכנגד כל אותם סוגי אנשים, מסיים הנביא בהפטרה את דבריו: "כה אמר יהוה אל יתהלל חכם בחכמתו, ואל יתהלל הגיבור בגבורתו, אל יתהלל עשיר בעשרו, כי אם בזאת יתהלל המתהלל השכל וידע אותי, כי אני יהוה עושה חסד משפט וצדקה בארץ, כי באלה חפצתי נאם יהוה". הקב"ה מתהלל במי שמחנך בניו ובנותיו בדרך התורה והמצוות!

שבת שלום

הרב כפיר ברוך מבורך דדון